שלום אני בס"ד בהריון ראשון (אחרי הפלה טבעית)כרגע אני בחודש 6
בתחילה לא רצתי לדעת את מין העובר כי מה שהקב"ה יתן לי אני אשמח ובכך גם שכנעתי את בעלי שזה ישאר כהפתעה משמחת.
אבל בסופו של דבר החלטנו שנשאל את המין גם בגלל שרופאה אחת כמעט פלטה לנו. אבל שהחלטנו כך אמרתי לבעלי שאם שואלים לא מספרים לההורים/האחים כדל לשמור על אפקט "ההפתעה" וגם בכל מקרה זה נכד ראשון של שני הצדדים וזה לא משנה מה שיבוא העיקר שיהיה בריא.
בעלי הסכים למרות שהוא מעדיף לספר אבל הוא מקבל את רצוני כמובן בתנאי שגם אמא שלי לא תדע.
הבעיה היא כזו:
אמר של בעלי כל פעם שאולת אותנו ואומרת לי שהיא צריכה להתכוננן "נפשית" ומעלה את הנשא הזה וזה כבר ממש מציק לי כי היא גם לא באה אלי ליד בעלי היא עושה את זה בלי שוא ישמע כי אני תמיד עונה לה בחיוך, ובצחוק ולבעלי יש יותר מילה כבן שלה וכשהוא אמר לה להפסיק לדבר על זה אז היא באמת הפסיקה.
אבל רק לידו. והנושא הזה כבר ממש מציק לי כי זה הורס לי את הכיף מהרצון שזאת תהיה הפתעה ואני יכולה להגיד גם שאני ממש מתרגזת ממנה (למרות שאני לא מראה לה..)
ולפעמים בא לי כבר לספר לה רק בגלל זה! השאלה היא מה לעשות בנידון אני מנסה כל מיני שיחות כמו:
**אין מה להתכוננן לזה נפשית מה שבא העיקר שיהיה בריא.
**וגם שאם זה בן אפשר להתארגן לברית בלי בעיה תוך שבוע.
**וגם שלא ספרתי לאמא שלי אז אני לא יכולה לספר לה.
אבל- היא לא ממש משתכנעת ומעלה את זה רבות.
האם לספר לה ודי? אני יודעת שאין איסור הלכתי לפרסם את מין העובר אבל האם אין כאן את עניין הנדר כי הרי אני ובעלי אמרנו שאם אנחנו מגלים בעצמנו אז זה בתנאי שלא נספר למשפחות??
מה לעשות?? אני אישית מעדיפה לא לגלות ובהתייצות עם בעלי הוא אמר שאפשר לספר להם וזהו..
תשובה
שלום
לא חושב שיש כאן עניין של נדר.
תעשו מה שנראה לכם, אבל נראה לי שעקרונית ברגע שהחלטתם החלטה זוגית לא כדאי לרדת ממנה אפילו אם זאת החלטה שנראית לא הגיונית לצורך העניין. מהרגע שהגעתם את ובעלך להחלטה משותפת אני חושב שצריך לכבד את ההחלטה אלא אם כן שניכם רוצים להחליט החלטה חדשה אחרת בהתחשב בשינויים כלשהם. אבל את ההחלטה אתם צריכים לקבל ביחד.
כי זה אומר שבפעם הבאה שתגיעו להחלטה כלשהיא שקשורה לזוגיות שלכם או למשפחה שלכם. אז יהיה ברור לכולם שאם ישגעו אותכם ויעשו לכם לחץ אתם תשברו. זה לא מצב בריא.
אז לדעתי את בחודש ה-6 ויותר ולא כדאי להישבר עכשיו.
תגידי שאת לא אומרת - נקודה. בלי תירוצים כאלה ואחרים. ברגע שאת ובעלך הגעתם להחלטה אין צורך לתת הסברים או תירוצים.
את יכולה לומר שזה אולי לא הגיוני או לא מתאים וכו' אבל זאת החלטה שלכם וזהו. היא לא חייבת להיות הגיונית ומקובלת על כולם. מספיק שהיא הגיונית ומקובלת עלייך ועל בעלך.
בהצלחה
ושיהיה במזל טוב ובשעה טובה בעיתו ובזמנו
שמואל, כולנו שדכנים
נ.ב. אחותי גם הגיע להחלטה כזאת ולא נשברה למרות שכל המשפחה ניסתה לשבור אותה או לשאול אותה שאלות מכשילות תוך כדי שיחה. השאלה אם זאת החלטה טובה/נכונה כן או לא זאת לא השאלה. ברגע שהגעתם להחלטה ועמדתם בה ולא נשברתם. לדעתי, למרות שזאת נקודה קטנטנה זה דבר שתורם לזוגיות ולבריאות שלכם.