שלום וברכה!
קודם כל, ממש תודה רבה על האפשרות לשאול.
אני נמצאת בקשר עם מאוד טוב מכל הבחינות כבר חודשיים וחצי. הקשר מתקדם מאוד טוב כל הזמן. אני מעריכה אותו מאוד ומשבת שעברה (לפני יותר משבוע) החלטתי שאני רוצה אותו וחשבתי כמה אני זוכה וכולי. לאורך כל הקשר היו לי עליות ומורדות לגבי הקטע הרגשי מצדי. מההתחלה הרגשתי שהוא טיפה מוזר מבחינת החיצוניות-וזה ממש לא נכון כי אני יודעת שזה משהו בתוכי וגם המשפחה שלי היתה אומרת לי אם היה משהו לא רגיל. הלכתי לטיפול לפני שבועיים חד פעמי בTAT וב"ה זה עזר מאוד (נתקעו לי כל מיני מחשבות על מפגרים שזה השליך על זה, כנראה..)
הבעיה היא, שעדיין נשארו לי שרידים של מחשבות כאלה. עכשיו אנחנו אחרי שבת אצל אחותי וגם בה היו לי ירידות ועליות אם אני רוצה אותו או לא. לפעמים אני מרגישה שהוא ממש ייחודי בשבילי ושאני רוצה אותו ולפעמים מרגישה כמו זרה לידו ושוב רואה את הפגמים-שאני יודעת שזה שטויות!!.
השאלה היא האם צריך להתחתן איתו מתוך ידיעה ברורה שאני רוצה אותו בכל מאודי או עם סימני שאלה כאלה והרגשה לא הכי טובה בקשר אליו ועם מחשבה שה' עזר, עוזר ויעזור?
דרך אגד אנחנו ממש מדברים על עצמנו כזוג-לא ממש דיברנו על חתונה ישירות אבל זה כאילו ברור-מכל מיני משפטים שהוא אומר לי..
ושוב תודה!
תשובה
שלום
לא מתחתנים עם סימני שאלה! ולא עם מחשבות ש"יהיה בסדר" ו"ד' יעזור".
כשמתחתנים אין יותר שאלות לאחר מכן. זהו בעלך, נקודה!
אי אפשר לחיות בזוגיות וכל הזמן לשאול שאלות... האם זה הוא? האם התחתנתי לאדם הנכון? האם הוא אוהב אותי?
אין.
את כל השאלות צריך לברר לפני! ואחרי אין יותר שאלות מהסוג הזה. זה לא בריא לקשר וזה פשוט לא טוב.
ולגבי ה"פגמים" את גם צריכה להיות בטוחה בקשר לזה.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים