שלום רב,
אני נמצאת בקשר זוגי מזה כחמישה חודשים. יש לנו קשר טוב, פתוח ויציב. נקשרנו זה לזו, ויש בינינו אהבה וגם הערכה רבה. שנינו גם יוצאים למטרת נישואים.
במהלך החודשים האחרונים דנו בסוגיות מהותיות מאחר ויש בינינו פערים מסוימים על רקע דתי, בחלקן הגענו להסכמה, ולגבי האחרות החלטנו שכשנגיע לגשר - נחצה אותו.
אני מרגישה שהגיע הזמן לקבל החלטות. שנינו לא מאד צעירים ועם מספיק אכזבות בעולם ההיכרויות. אלא שחבר שלי טוען שהוא לא מספיק אוהב אותי כדי להיות מסוגל להתחייב לנישואים. אני חושבת שזמן כבר לא יוסיף לנו, אלא דווקא ייצור מתח בגלל הציפיה שמשהו יקרה.
פעם, ברגע של גילוי לב, הוא גם אמר לי שהוא מרגיש שאני אוהבת אותו יותר, ושהוא לא בטוח שהוא יכול להתמסר אלי באותה מידה. ושייתכן שהמצב לא ישתנה. לפעמים אני מרגישה שיש בו קצת שטיחות רגשית, וזה לא רק בקשר שלנו. זה כמובן לא הופך אותו לאדם רע. הוא מאד אכפתי ומתחשב והוא יהיה איש משפחה ובעל טוב.
אני יודעת שיש זוגות שחיים כך, אבל אני רוצה יותר. אני מרגישה שאני ראויה לאהבה גדולה.
יכול להיות שאם אלחץ עליו ואקבע אולטימטום הוא יילך איתי לנישואים, אבל אני לא רוצה את הדרך הזו.
מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה,
עיקרון משחת השיניים קובע שאם לוחצים בצד אחד זה יוצא בצד אחר. לחץ ואולטימטומים לא יכולים לקדם קשר אלא לכבות אותו או לברוח ממנו.
ניראה לי שבשאלתך נעוצה התשובה.
את ראויה לאדם שיאהב אותך ויכבד אותך וידע להעריך את התכונות הטובות שבך. נכון הוא שבכל קשר יש אחד שקצת מרגיש יותר אולם לא עד כדי הצהרה מראש שהוא לא נימצא באותה פלטפורמה רגשית איתך. ניראה לי שעל פי מה שציינת הוא מראש לא מתכווון להשקיע הרבה בקשר איתך ואולי אפילו לא תמיד יהיה שם בשבילך. אכן יפה לו הכנות אבל לא לא יפה המחשבה שמישהו שאמור לבנות איתך את ביתו לא מרגיש שאת הכי טובה עבורו בכל המובנים למעט תיקונים קלים.
שהשם יתן לך כוחות ושכל טוב לקבל החלטה נכונה בעניין
כל טוב
רינה פלד
יועצת אישית וזוגית