שלום.
אני בת 23, אף פעם לא הרגשתי משיכה לבנים.
מצד שני, כן נמשכת לבנות- אני חושבת שזה מה שזה- זה קצת מוזר ולקח לי זמן להבין שזו לא סתם חברה ממש טובה, אלא משהו מעבר.
מה לעשות עם זה?
אין בי רצון לצאת לדייטים, אני לא מרגישה רצון לבן בחיים שלי.
מצד שני, אני לא מסוגלת לדמיין חיים עם בת, בהקשר של המשפחה והקהילה שלי, וגם לא רוצה להיות כ"כ שונה.
מה את ממליצה? מבחינה נפשית/פסיכולוגית והלכתית?
תשובה
שלום רב,
רצוי מאוד לפנות לטיפול אישי, כי תשובות כלליות בנושא לא תמיד מתאימות בלי להכיר את המיכלול של האישיות שלך.
הלכתית צריך לעשות שאלת רב, אבל ברור שזה אסור אך פחות חמור מהומוסכואליות של בנים.נפשית צריך להתייחס לכל הרגשות שלך ולבחור דרכי התמודדות והתנהלות בחיים שתתאים לך.