שלום
יש לי בעיה שמטרידה אותי ויושבת לי על הלב כבר כ"כ הרבה זמן..
לפני 8 שנים סבא שלי נפטר וסבתא שלי גרה לידינו..
אני מרגישה ויודעת שאמא שלי בתוך תוכה מאשימה את סבתא שלי במוות של סבא שלי ושהיא לא הקלה לו על החיים ולכן אמא שלי ממש מתייחסת בצורהלא ראויה לסבתא שלי..כל פעם שסבתא שלי באה ומביאה דברים אמא שלי ואמרת לה שהיא לא ורצה את הדברים שלה,וכשסבתא שלי צריכה לישון אצלנו כי היא לא ישנה לבד אמא שלי לא מקבלת אותה בסבר פנים יפות וממש מעציבה את סבתא שלי שלא מבינה למה היא מקבלת כזה יחס.. כל כך כואב לי על סבתא שלי וגם על אמא שלי..לאמא שלי יש כל כך ייסורי מצפון ואחרי כל פגישה עם סבתא שלי היא בוכה בכאב..אני לא יודעת מה לעשות..אני כ"כ מפחד שכשיגיע זמנה של סבתא שלי,שתחיה עד 120,אמא שלי לא תוכל לעמוד בזה..אני ממש אשמח לעצה או משהו למקרה הכואב הזה.. כל טוב ותזכו למצוות!
תשובה
שלום לך.
את רואה אנשים במורכבות שלהם עם עצמם וזה לא פשוט.
שתפי את אמא שלך במה את רואה ובחששות שלך והמליצי לה לשוחח עם משהו על כך. גם רב השכונה או משהי בעלת סמכות כמו גם איש מקצוע טיפולי.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה