פיזור מחשבתי-
שלום. אני בת 18, ומסיימת עכשיו בגרויות. תמיד הייתי מבולגנת, ובשנים האחרונות זה הלך והקצין. ב"ה אני מצליחה לשמור על איזון וסדר בחפצים ובשגרת היום יום, עם תשומת לב מיוחדת והקדשת זמן לזה, בסיוע ועידוד של המשפחה היקרה שלי.
גם עם ניהול הזמן אני מתמודדת, ויש לי עליות וירידות במידת העקביות בה אני פועלת לפי התכנון המקורי.
הבעיה היא שהרבה פעמים מופיע אצלי אי סדר בראש, כשאני שוכחת מה רציתי לעשות, לשם מה עשיתי דבר מסויים, איפה הנחתי חפץ לפני מספר שניות, מה הייתי אמורה לעשות עכשיו וכו'.
הזיכרון אובד לי לפעמים גם בשיחות סתמיות, כשאני שוכחת אותן כעבור זמן קצרלא שמה לב למשהו שנאמרמבולבלת פתאום. גם במוזיקה- אני יכולה ללמוד בע"פ שירים ארוכים מאוד, אבל שירים שיופיעו פתאום ברדיובאמפי של חברה וכו', קליטים וקצרים ככל שיהיו, ייעלמו לי מהראש כעבור שניות.
בדברים ארוכים, כשאני יודעת שצריך לזכור, אין לי בעיה עם זה, ואני מסוגלת ללמוד בע"פ ספרים שלמים, לשים לב לפרטים הכי קטנים לפני מבחן וכו'. אין לי גם בעיה של היפראקטיביות וכדומה, או אי יכולת להתרכז במשהו לאורך זמן, אלא להיפך, זו אחת מהיכולות הבסיסיות שלי.
כלומר, דברים שיש בהם דגש על חשיבות-אני מעתיקה לראש במלואם, ודברים סתמיים ולא חשובים נכנסים ויוצאים. גם כן הרבה יותר קל לי לרכז מאמצים גדולים לזמן קצר, מלשמור עליהם "באש נמוכה" לאורך זמן.
אני מניחה שזה נפוץ במידה מסויימת, אבל אצלי זה קצת קיצוני.
הייתי רוצה לדעת, אם אפשר, איך לצמצם את זה, כך שלא אצטרך "ללמוד בע"פ" כל דבר ודבר שמתרחש ביומיום, אבל אוכל לזכור יותר גם לטווח קצר. אומנם סיגלתי יכולות אילתור לחפות על אי ידעתשומת לב מוקדמת, אבל זה מתיש ולא תמיד עובד, במיוחד בתקופה של מבחנים וכאלה, בה נדרש לחדד את הזיכרון לזכירה של מסות של חומר. בנוסף לזה, מפחיד אותי לחשוב מה יקרה עם השנים, כשהזיכרון כבר לא יהיה כמו עכשיו...
בסוגריים אציין שאני טיפוס הומני, עם נטייה לאומנות, חשיבה, יצירה וכו' (כלומר, לעיתים תוך כדי שקורים "בחוץ" כל מיני דברים, מתרחשים אצלי פנימה תהליכים, שדורשים גם כן תשומת לב)
תודה!
תשובה
שלום לך
ישנה הפרעה הנקראת הפרעת קשב וריכוז. את רומזת אליה בדברייך ושוללת את העובדה שיתכן ואת סובלת ממנה.
לדעתי את שוללת את הדבר מהר מדי וכתוצאה מאבדת כלים איך לשפר את רמת התפקוד שלך.
רצוי לפנות לנוירוג על מנת לאמת או לדחות את האבחנה.
ואם לא, אזי - יש דשברים בחיינו שאנו לומדים לחיות איתם, כול אחד "וצרותיו" הוא. יכול להיות שלא תדעי לעולם ממה בדיוק את סובלת אך חשוב שתבני לך מערכת תמיכה למקומות שקשים לך במיוחד.
בברכה
נהחמה קירשנבאום אבינר.