שלום,
השנה עשיתי שרות לאומי בקיבוץ. ועבדתי עם מישהי בבית ילדים של הקיבוץ. נקשרתי מאוד לילדים וגם לזו שעבדתי איתה, ביום שישי האחרון עזבתי את הקיבוץ, ומשום מה כשנפרדתי הרגשתי מעין מחסום רגשי, בדר"כ בפרידות אני בוכה וממש מתרגשת, אבל הפעם הרגשתי מעין אדישות וקור שממש לא אופיינים לי.. גם כשנפרדתי מהדסה(זו שאני עובדת איתה, למרות כל מה שאני מרגישה אליה כשהיא חיבקה אותי, לא הרגשתי כלום בזמן שהיא בכתה.. רק חשבתי מה קורה לי?, למה אני לא מרגישה משהו..רק כשחזרתי לבית ילדחם להיפרד מחברה טובה, התחלתי לשתף אותה במה שהרגשתי ואז התחלתי לבכות קצת. כל הפרידה היתה לי ממש מוזרה, אף פעם לא הרגשתי כזו אדישות תמיד צוחקים עליי שאני ממש בוכה, ודווקא הפעם לא הרגשתי כלום, למרות שאני ממש אוהבת את הילדים וגם את הדסה. ביום שלישי שלפני יום שישי עשו לי מסיבת פרידה קטנה ודווקא שם בכיתי קצת, אבל ביום האחרוןלא הרגשתי כלום..
תשובה
שלום רב,
קשה ממה שאתה כותבת להבין עד הסוף מה עובר עליך, סביר להניח שהיות ופרידות משפיעות עליך רגשית הפעלת מנגנון של הדחקה וניתוק זמני כדי להתמודד עם הקושי. כדאי להמתין עוד זמן ולראות כיצד תרגישי בהמשך. לא נראה שיש כאן מקום לדאגה.
בהצלחה.