אנו נשואים 6 שנים ללא ילדים.
אשתי טוענת שכבה אצלה משהו.
כשדובבתי אותה להיות יותר ממוקדת היא אמרה לי שהיא לא מרגישה את אותה אהבה אלי כפי שהיתה לה בתחילת נישואנו.
בתחילת הנשואין היא השקיעה רבות בקשר ביננו ואני בשיא טיפשותי ידעתי רק לקבל ומידי פעם להעניק.
כתוצאה מהתנהגות אנוכית שלי היא נפגעה מאד ודרשה ללכת לייעוץ(בשנה השלישית לנישואנו) בשביל לרצות אותה הלכנו ליועץ נישואין מקצועי אך היא חשה בהתנגדותי ובאי התחברותי ליועץ ולבסוף הסכימה אשתי ללכת לייעוץ אצל רב.
ששה מפגשים היינו אצל הרב והרב שינה את תפישת עולמי בגישה לחיי נישואין וכתוצאה מכך שיניתי את התנהגותי מן הקצה אל הקצה וכן איני שוקט על שמרי וממשיך ללמוד ולתקן את מידותי. לפי דברי אשתי אף אצלה חל שינוי כלשהו.
בנוסף השתתפנו בסדרה על זוגיות במשך שנה אשר הועברה על ידי רב ורבנית במקביל.
מאז אנו מצויים בעבודה מתמדת על הזוגיות שלנו עם עליות ומורדות כמו כל זוג, לפי דעתי, אבל לדעת אישתי המריבות/ויכוחים בנינו אינם בגדר הרגיל ואינם מצויים אצל כל זוג.
אשתי טוענת שהיא צריכה להילחם על כל דבר שהיא רוצה ואילו אני חושב שיש להתיחס לכלל השיקולים בעד ונגד בכל מקרה ומקרה לגופו.
לאחרונה היא חשה כי נמאס לה, וכי אין לה יותר כוח לעבוד על הזוגיות הזו. היא חשה שלמרות השינוי שחל בי (והיא שמה לב לשינוי זה) אין לה את הכוח להעניק לי כמו שהייתה מעניקה בתחילת נישואינו. דוגמא - היא לא קנתה לי כלום ליום הולדתי ולא ליום נישואינו. לא שאני זקוק למתנות אלו, אני לכשעצמי קניתי לה מתנות נאות ליום הולדתה וליום נישואינו. אבל מבחינתה חוסר החשק שלה להעניק, הדליק אצלה נורה אדומה ומאז היא סיפרה לי שהיא חושבת על גירושין.
מאז שסיפרה לי על מחשבותיה בעניין הגירושין אין לי מנוח.
אשמח מאוד לקבל את עזרתכם במהירות האפשרית- העניין דחוף.
תשובה
שלום רב,
לא כתבת מדוע אין לכם ילדים, והאם יש לזה קשר לבעייה ביניכם. עבודה על הזוגיות היא חשובה ומועילה אך לעתים ישנם בעיות מהותיות הגורמות לגירושין. נראה שכדאי לך לחזור לרב אשר סייע לך ושנה תפיסת עולמך בעבר ולהתייעץ, וכן לרב ולרבנית אשר העבירו את הסדרה על הזוגיות. לא ברור האם אשתך מוכנה עדיין לעשות נסיונות "שלום בית" או החליטה סופית על גירושין. תנסה לשכנע אותה לפנות לפסיכולוג ליעוץ בשבילה. במידה והיא החליטה, כדאי שתכין עצמך למצב,זה לא סוף העולם.
בהצלחה.