ב"ה
שלום!
אני לא מתושבי הגוש שגורשו אבל הייתי שם שלושה שבועות וחוויתי את הגירוש. מאז יש לי כל הזמן תמונות בראש מהרגעים של הגירוש ויש לי מדי פעם תחושות שאולי הייתי צריכה לנקוט באופן אחר וזה אולי מראה עלי שאני כך וכך.. אני לא מרגישה שזה מעיק עלי נורא. אבל כל פעם זה חולף לי בראש. האם זה נורמאלי? איך אדע מתי זה לא?ניסיתי לכתוב את כל מה שעבר עלי לעצמי אבל הכתיבה מעיקה עלי. לאחר שכתבתי כמה דפים היתה לי תחושה לא טובה. והחלטתי שזה לא טוב להתעסק בזה עוד. האם זה נכון?
תשובה
שלום רב,
רבים מאלו שהיו בגירוש, חשים תחושות דומות. מה שחשוב זה לא אם זה נורמלי, אלא האם זה מפריע לך, ומה עוזר לך להתמודד ולהרגיש טוב יותר. היות והכתיבה מעיקה עליך, נכון יהיה להפסיק, לפחות בשלב הזה.ההחלטה שלא להתעסק בזה יותר היא הגיונית, ובמידה שאת מרגישה שזה עוזר היא הצורה הנכונה להתמודד בשבילך.
ישנם מספר דרכים להתמודד עם זכרונות מעיקים וכל אחד צריך למצוא את מה שמתאים לו.
בהצלחה.