שלום.
התלבטתי הרבה אם לשתף בשאלה שאפילו אני לא יודעת איך היא תראה בסוף. אני לא יודעת אם התשובה בעצם לא נמצאת בתוכי. בכל זאת יעזור לי אם תתיחסו.
מאז שאני ילדה אני זוכרת את עצמי עם יצר עריות חזק, כלומר עם רצון לקיים יחסים.
אני לא יודעת מאיפה זה בא לי, אני יודעת שאיש לא התעלל בי.הרצון הזה גם התבטא במעשים עם ילד בן גילי בסביבות גיל 6-8 והגרוע יותר מאוחר "נאנסתי" לעשות מעשים מעין אלה ע"י בנות בסביבות גילי בגיל 10 שאמרו שזה מותר ושזה בסדר שבנות יקיימו ביניהן יחסים, ואני לא רציתי כי זה היה לי זר, זה היה חסר גבולות, מילא עם בנים אבל בנות?אבל זה קרה באונס. החברה הזאת שאני מציינת היא חברה שאיני חייה איתה היום והיא שולית בעיניי. על כל פנים כל הנושא הזה השפיע עליי בצורה ניכרת במהלך חיי עד שהגעתי למצב שאני מתעסקת עם עצמי "בסיוע" "כלים" שונים, כלומר ע"מ לספק את הצורך שתמיד היה בי. וכל פעם כאבתי על זה מחדש אבל היה לי קשה לשלוט, גם אם זה הופיע לעיתים רחוקות. במהלך כל השנים עד השירות שמרתי נגיעה ונגיעה היה מבחינתי איסור של "יהרג ובל יעבור" לפני נישואין.זה היה לי כ"כ ברור עד שהחזקתי מעמד בפיתויים מול בחור שאהבתי כ"כ, כך שכנראה שהחיבור בין הצורך הכפייתי לבין מגע עם גבר לא היה לי ברור. זה מוזר בעיניי אך מובן מצד שני.
בשנת השירות נפלתי עם בחור בנגיעה בפעם הראשונה בחיי, והרגשתי מושפלת, וטמאה, זה בחור שאפילו לא התאים לי משום בחינה רוחנית. עניין הנגיעה קרה ממקום של סערת נפש שלי שרציתי להרגיע וזה היה המחיר לצערי. מאז הפעם הראשונה נגענו מס' פעמים, בשלב מסויים החלטתי להיפרד בסיעתא דשמיא. אח"כ נפלתי עם שניים מחבריי שהיום איני בקשר עם איש מהם. חשוב לי לציין שלא היו קיום יחסי מין עם אף אחד מעולם. במהלך השנים עשיתי תשובה על החטאים האלה, בכיתי, התפללתי וצמתי והתחננתי לה' יתברך. וכל שנה רציתי לבוא נקייה ליום כיפור אך לא הצלחתי. כלומר כבר עברו יותר משלוש שנים מאז קשריי עם החברים אבל עניין ההתעסקות עם עצמי לא פסק עד הסוף, עד השנה גיל 24 שכמעט הצלחתי אבל שוב נכשלתי. פעם זה היה גם במודע היום זה ברוך ה' רק שלא במודע כלומר מתוך שינה. התשובה שלי בעניין הזה היא כמעט מלאה, רק שלא קל לגבור על היצר אך אני יודעת שזה אפשרי.
השאלות שלי אליכם הן כאלה:
1. האם יש סכנה לבתולין שלי בגלל שהתעסקתי עם עצמי? הכל נעשה יחסית בצורה רדודה למדי כלומר לא הכנסתי לגופי שום דבר לעומק מדי, אלא במגע רופף וקל שארגיש סיפוק.
2.איזו דרך אתם מציעים להתגבר באופן סופי על הנפילה הזאת? יש לי כמה משלי אבל אני זקוקה לעוד.
3. האם שמעתם על בנות שיש להן נפילות כאלה?
4. האם יש סיכוי שבגלל זה מתעכב לי הזיווג?
באופן כללי אני בחורה ערכית עם מוסר גבוה ועם שאיפה לעבוד את ה' תמיד. אני מעריכה את עצמי על הדרך שעשיתי מגיל כ"כ קטן עד היום. עשיתי דרך ארוכה ומפרכת ואני מרגישה שאני בסופם של ייסורי החטא החמורים והנוראיים האלה.
5.האם זה עשוי להשפיע על הזוגיות שלי עם אישי בדרך כלשהי עפ"י ראות עיניכם?
אני רוצה להגיד שאני שמחה שיש לי למי להפנות את השאלות הקשות האלה ושאני יכולה לגלול את סיפור חיי בצידו המכוער (אך מעז יצא מתוק) ולבקש עזרה, אם לא היה זה אנונימי הייתי נשארת עם זה לבד אמנם עם התמודדות אך לא עם בחינה אובייקטיבית.
תודה על התמיכה וסליחה על האורך אך זה היה נצרך ביותר וחשוב לי שמי שקורא את זה ידון אותי לכף זכות על אף שהחשבונות הם רק לה' יתברך.
תשובה
שלום רב,
ראשית, אני מלא התפעלות מיכולתך להתגבר ולהתמיד במאבק וגם להצליח מול יצר שכהגדרתך הוא חזק ביותר. נראה שאת מוצאת את הדרכים הנכונות ואשרייך.
לשאלותייך המפורטות יותר :1.בחורה מעל לגיל 20 שכיח מאד שקרום הבתולים יהיה רפוי אם לא פתוח לגמרי, מסיבות שונות, כך שנורא זה לא צריך להדאיג אותך ביום חתונתך.
2. אם לא היה דימום בפעמים שבהם נגעת במקום - גם אין חשש שפגעת בבתולין.
3. ההנאה כנראה נגרמה מגירוי בנק' חיצונית יותר ולא פנימית.
4. בנות שיש להן צורך מיני כזה - אנחנו בהחלט מכירים, אבל זה לא נושא להשוואה כל אחת מתמודדת בדרכה.
5. נראה לי שהדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות בשלב זה הוא לא להיכנס ליסורים,אלא לארוסין. אל תתעסקי בצד השלישי אלא תשתמשי בו כדחף עוזר למציאת החתן המתאים איתו תוכלי לבנות בית כחפצך, ואז כל הרצונות הללו ישמשו למנוף מסוים לבנית הבית.
6. כאמור, ההשפעה על הזוגיות עם בעלך תהיה חיובית, אם תדעי לממש אותה בצורה זוגית, כשם שעד החתונה את מבשלת מה שטעים לך ומשתמשת ביכולת הזו אח"כ לבשל אוכל שיהיה טעים לשניכם. זה לא בהכרח אותו אוכל אבל ההנאה ממנו כפולה ומכופלת.
אני שמחה שאת יכולהל פקוח את הדברים,בצורה אנונימית ועוד יותר אשמח אם התשובות למרות הקיצור שבהן אכן ענו לצרכים וקבלת את המענה לו ציפית.
נשמח תמיד לשמוע בשורות טובות