שלום,
קוראים טלי ואני בת 18 וחצי
יש לי כמה חברות טובות שאני אוהבת אותם ושאני מוכנה לעשות הכול בשבילם ואני עוזרת להם כמה שאני יכולה והם גם אבל לא תמיד.כי מתי שאני צריכה אותם,לפעמים אני מרגישה שהם לא נמצאים שם כמו שאני מצפה מהם, וכתוצאה מכך אני נהיית עצבנית וכועסת ואני לא רוצה להרגיש ככה ואני לא רוצה להתעצבן בגלל שחברות שלי הכזיבו אותי ולא היו שם איתי ברגעיים שאני צריכה אותם.כי אני חושבת שכל אדם צריך לעשות מה שבראש שלו והם לא חייבים כלום לעזור או להיות שם איתי.
והשאלה שלי היא איך עושים את זה שלא לא אתעצבן אלים ולא אצפה מהם כלום כדי שאחר כך לא אגיע למצבים שבהם שאני אתאכזב ועתצבן אליהם כי אני לא רוצה ממש להרגיש ככה ??ותודה על העזרה מראש
תשובה
שלום לך
אני מאד מבינה לנפשך אך חשוב לזכור כי חברות איננה הורות. את למעשה מבקשת משהו שמתאים לצפות מהורים ופחות מחברות. הן אינן יכולות להיות זמינות בכמות ובאיכות שהורים אמורים להיות.
לפעמים אנו מבקשים משהו מחבר ששורש הבקשה זה מהורה (או כי ההורה לא נתן מספיק או כי נתן יותר מדי) ואז מתאכזבים לגלות שהם אינם מסוגלים.
היי חברה של חברותייך וקבלי מה שהן יכולות לתת לך.
בברכה
נחמה קירשנבאום אבינר