שלום!
אני נמצאת בתפקיד מאוד סמכותי במסגרת השירות לאומי, שדורש ממני הרבה מנהיגות והובלת קבוצה, דורש ראש גדול, והרבה עבודה עם אנשים.
רף הציפיות שלי הוא מאוד גבוה, גם מאנשים אחרים וגם מעצמי!!!
אני עוסקת בדבר הזה כבר שנתיים ושנה שעברה בסוף השנה היה לי משבר נוראי עם האנשים שעבדתי איתם. עד כדי כך שפשוט קמתי והמשכתי הלאה למקום חדש.
סחבתי איתי הרבה מטענים השנה והרבה ציפיות שיהיה טוב כמו מהלך שנה שעברה.
אפשר להגיד שאני מאוד מאוכזבת מעצמי על ההישגים הנמוכים שהשגתי השנה (שכולם אומרים לי שאני ממש מגזימה ובעצם היה טוב) וגם מאוכזבת שלא הצלחתי לחולל שינוי משמעותי כמו זה שעשיתי בשנה שעברה! ועל זה שלא הצלחתי להביא את האנשים להיות ברף הציפיות שלי מהם!
ועכשיו, כמה שבועות לפני סיום, אני פשוט מתמוטטת... אני מוצאת את עצמי מתעצבנת מכל (!!!!) שטות קטנה, וברגע שאני נכנסת לעצבים, אני פשוט שוקעת בתוך איזו עצבות עמוקה שקשה לי להתנער ממנה ולהמשיך הלאה! אני פשוט כועסת ומעוצבנת!!! אני בוכה מכל דבר, לוקחת כל מה שקורה סביבי מאוד אישית ופשוט ממוטטת מכל מה שסובב אותי! והכי קשה זה שאני פוחדת כ"כ שכשאני אעזוב אנשים ישנאו אותי! ופוחדת שלא יחשבו שהייתי ממש מעולה!
האנשים שאני עובדת איתם (אני אחראית עליהם) אמרו לי שזה ממש מפריע להם הדרך שבה אני נכנסת לעצבים והם פשוט לא יודעים מה לעשות כשאני במצב רוח כזה, וברור לי שאף אחד לא אוהב להיות עם מישהו מעוצבן.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות... איך מפסיקים את הכעס הזה???? איך מעלים את הביטחון העצמי הרמוס שלי??? והכי חשוב- איך מתמודדים עם הפחד הזה מסוף השנה???
תשובה
שלום רב,
חשוב מאוד להירגע ולהכניס את מה שקורה לפרופורציות. יתכן שהתפקיד שהטילו עליך, או שלקחת על עצמך לא תואם עדיין את גילך, והכניס אותך למתח מיותר ומוגזם. בעיקרון, צפיות ושאיפות גדולות, ורצון להישגים מהירים הוא חיובי, אך היות ועדיין לא גבשת את הזהות וההערכה העצמית שלך, את דורשת יותר מדי מעצמך, ולא סבלנית למציאות שתהליכי שינוי לוקחים זמן. כדאי שתדברי עם מישהו בוגר שאת סומכת עליו, יתכן שדרושה לך חופשה קצרה על מנת להירגע ולסיים את השנה בצורה מוצלחת. תזכרי שאת צעירה והחיים עדיין לפניך, ולא צריך לחשוש מכשלונות. דווקא כישלון יחסי עשוי להיות גורם מלמד ומחשל.
תנסי להירגע אבל אם את לא מצליחה אל תחששי מלפנות ליעוץ.
בהצלחה.