שלום רב,
רציתי להבין, תיאורטית ולא לצורך מעשי כרגע, מה דעת התורה וההלכה בנושא הגבלת ילודה:
ידוע לי כי מצוות פרו ורבו הינה הולדת בן ובת. כמו כן, ידוע לי שמניעת הריון מותרת רק בהתייעצות עם רב ובהתאם לנסיבות (מצב בריאותי או נפשי של האישה וכדומה).
אני חושבת ומאמינה שהדבר הנכון הוא לשים בראש סולם העדיפויות גידול ילדים, יותר מדברים אחרים כמו קריירה וכן שאין מקום לשיקולים כלכליים בנושא הבאת ילדים.
אבל היכן הגבול? מה במקרה שבו לזוג יש מספר ילדים, האשה בריאה אבל הם כבר בשלב הנכדים, האם זה לא הזמן להפסיק ללדת? או במקרה שהמצב הכלכלי מאד מאד קשה (אני לא מדברת על מצב שאין כסף לחוגים אלה לאוכל, ביגוד, ריהוט בסיסי וכו') האם זה מוסרי ונכון ללדת ילדים בזמן כזה?
לסיכום, שאלתי היא: מעבר לדרישת ההלכה לבן ובת ומעבר ליצירת סולם עדיפויות נכון לפי רוח היהדות, היכן הגבול? מה נחשבת סיבה מוצדקת למניעה זמנית ו/או הפסקת ילודה?
תודה ושנה טובה ופוריה!
תשובה
שלום וברכה,
ראשית סליחה על העיכוב הצורך להאריך בתשובה לשאלה מעין זו בצד הלחת והעומס של שאלות רבות אחרות השאיר את השאלה זמן רב ללא מענה, וגם כעת מפאת קוצר הזמן לא אוכל להרחיב יתר על המידה ודברים רבים בתחום זה יש בהם תושבע"פ ויש אריכות דברים רבה לבארם ולהטעימם.
לדידי מניעת הריון יש בה צדדים הלכתיים מובהקים אבל כאשר רב עונה לשאלת מניעת הריון הרי שהדבר צריך להיות מתוך שיח עם הזוג, שיח בו נבחן היכולות, הרצונות המחשבות והחששות, הראיה להווה והראיה לעתיד, שיקולים זרים ושיקולים עניינים, קושי כלכלי מחד אינו מהווה שיקול אבל כאשר הדבר פוגע ברמה הנפשית הוא כבר אינה רק קושי כלכלי אלא דבר אחר לגמרי, לאחד חוגים יהיה דבר בציפור נפשו והשני יבקש רק לחם צר.
אומנם יש גבולות סבירים, אבל לא נוכל לקבוע האם בהכרח מי שהיא כבר סבתא זה פסול ששוב תהיה אמא, ולאחרת הדבר מבטא חוסר בכוחות הנפש והגוף כבר...
מעבר לציווי של פרו ורבו יש שני ציווים נוספים של לא תוהו בראה לשבת יצרה ולערב אל תנח ידיך. מי שמעיין בדברי חזל והשוע על מצוות פרו ורבו ורואה את גודל הדבר מבין עד כמה האדם זוכה להיות שותף ביחד עם הקבה בבריאת העולם ביצירת חיים ומאידך לא מתבקש מהאדם לקרוס, אין האדם נדרש לאבד עצמו או משפחתו ולאבד שליטה.
ולכן, הדברים מצריכים שיח, כמדומני כי מי שאכן מברר את הדברים באופן אישי יוצא מחוזק, לא אחת יצא לי לחזק זוג שמניעה היא הדבר הנכון ביותר כעת ויש לעשות זאת ללא יסורי מצפון ומאידך לעיתים זוג מצפה שיחזקו אותו ויעודדו למרות הקשיים הקיימים להמשיך קדימה ולא להיות שקועים רק בהווה.
יש כמובן עוד אריכות דברים רבה, הכלל הוא כי תורתנו תורת חיים, ודברי חזל היורדים לעומק נפשנו אינם בסתירה לכוחות החיים אלא להיפך וההלכה המבוטאת תעזור להגביר חייל ובאותה נשימה נוכל לומר כי מניעת הריון היא דבר שאינו פסול או פגום אלא הלכה שיש לעשות סה שימוש בזמן הנכון ומתוך תפישה נכונה ורגליים על הקרקע ומתוך שאיפה להיות שותפים עם הקבה ועם ישראל.
בהצלחה רבה ושפע ברכה לכל עם ישראל
אודי רט
רב משיב מכון פועה