שלום וברכה,
אני באה מבית של שלושה ילדים. אני האמצעית. מאז ומתמיד יחסי עם אמי היו טעונים. לדעתי זה מכיוון שאני דומה לאבי, שאותו היא שונאת, כיוון שבגד בה. כל החיים היא התעללה בי מילולית ולעיתים פיזית. כעת, אני נשואה עם שני ילדים. שלושה חודשים לפני לידתה של בתי הבכורה, ילדה אחותי גם בת. משום מה, לאמי קשה מאוד עם הבת שלי. היא אינה מתייחסת אליה, ולא מתהלבת ממנה כמו משאר הנכדים (שלושה בסה"כ). הבת שלי מהממת. ואני לא רואה שום סיבה לחוסר האהבה. ייתכן שזה בגלל שהיא שמנמונת, ואמי תמיד הייתה שמנה וקשה לה עם שמנים. ואולי, השיער שלה מבולגן ולדעת אמא שלי צריך לסדר אותו. ואולי זה בגלל שהיא שונאת אותי. בהתחלה החלטתי להתרחק ממנה. אך המצב החמיר. אח"כ בעלי ואני דיברנו איתה בשיא העדינות, והיא נעלבה ואמרה שתשים לב, היחס השתנה אך ברור לעין שהוא מזוייף. היא מחייכת בצורה מזויפת, מתלהבת בצורה מזויפת. בא לי לברוח ממנה. אני ממש שונאת אותה ברגעים כאלה. חשוב לי לציין, שהורי בעלי גרים צמוד לאמי ולכן ההתרחקות משמעותה התרחקות גם מהם. והם סוגדים לרגליה של בתי... הדבר גורם לבעלי צער וכעס, ולעיתים אפילו קושי עם הבת של אחותי שלא אשמה בכלום!
אשמח לשמוע את דעתך בעניין.
תודה
תשובה
שלום לך
אין שום סיבה להיות במקום בו את חשה שאת או משהו ששלך אינו רצוי.
אם במשפחתו של בעלך טוב לך לכי לשם גם אם הם קרובים לאימך. אז מה?
התנהגי בנימוס ובאדיבות אך אל תצפי שאת או ביתך תקבלו שם את מטעני האהבה להן אתן זקוקות או מה שמגיע לכן.
ב"ה מצאת כתובת אחרת.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה