שלום רב!
אני ובעלי נשואים שנתיים וחצי- ללא ילדים.
בעלי חזר בתשובה לפני החתונה בעקבותי, לאט לאט התחזק וכיום אנחנו מנהלים אורח חיים דתי לחלוטין. לא היה לנו קל בתחילת דרכנו כנשואים היו הרבה בעיות- כשרות אצל ההורים(שלו), נסיונות ללא הצלחה להכנס להריון, ועוד. אך לאט לאט בנינו את ביתנו עם המון מאמצים מצידי לנסות לגשר , להבין וללמוד(מקלטות,הרצאות וספרים).על פני הדברים נראה שחוץ מויכוחים פעם ב.. שיש לכל זוג הכל מושלם ואנחנו אוהבים מאוד יש לנו את אותם חלומות ורצונות ... אך בדבר אחד זה לא כך. בעלי ואני לא מסכימים ביחסינו עם בני המין השני. בעלי חושב שאין בעיה לתת טרמפים לבחרות איתם הוא עובד לשבת לאכול איתם צוהרים וכדו' , אני לא מאמינה בזה גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה עקרונית - הוא טוען שזה בא מקינאה ומזה שאני לא מאמינה לו ולא מבין למה לפי דעתי זה לא יאה שזה יקרה ולא בגלל שאני לא מאמינה בו. הדבר מביא אותנו המון פעמים למצב של חשיבה לפרק את הנישואים כי אף אחד לא מתפשר במקרה הזה לצד של השני.
לשנינו חבל לפרק את הנישואים כי אנחנו אוהבים אבל הנושא הזה כל פעם שהוא עולה(בעקבות סיטואציות שקורות לו) מכאיב לי מאוד ואני לא יודעת איך להתמודד אשמח לקבל את עצתכם
תודה
וישר כח
תשובה
שלום רב,
נראה שהרקע הדתי השונה הותיר תחום זה בויכוח, לאחר שבשאר התחומים בעלך הלך לקראתך. בעלך לא מבין את האיסור ולכן סבור שמדובר בקנאה וחוסר אמון.
כדאי שתשקלי האם להתפשר מעט בנושא זה. אולי כדאי לך לעשות שאלת רב. אפשרות אחרת להמתין להגמשה מצדו, ובמידה והוא מוכן לשמוע דעה של רב להפנות אותו.
במידה והתעקשות היתירה של שניכם תמשך משמעותה שמדובר בבעייה זוגית, ואז כדאי לשקול פנייה ליעוץ.
בהצלחה.