שלום וברכה,
ב"ה יש לי בעל שהוא בנאדם מדהים בפני עצמו וזכינו לא מזמן לבן..מאז הלידה ובכלל מאז עברנו דירה (שהייתה קצת לפני הלידה) אני חושבת שהנישואין שלי נפגמו. אני ובעלי מרבים לריב וכמעט על כל דבר. אנחנו מתפייסים די מהר אבל בלי הרבה מילים וזה עוד יותר מכעיס ופוגע בי. גם כשבעלי כבר מוכן להקשיב אני לא ממש רואה שהוא מבין אותי, הוא מתנהג אותו דבר וכאילו לא דיברנו בכלל.
אני גם מרגישה שהוא כבר לא ממש אוהב אותי כמו בהתחלה..אני יודעת שהאהבה משתנה וגדלה וגם אולי הופכת לפחות רומנטית אבל זה נראה שונה אצלו כאילו הוא חייב להיות איתי וחייב להקשיב או לדבר וחיייב לפרנס בקיצור זה נראה כאילו הוא נכנס לשגרה מרגיזה נטולת חיים.
אני לא בטוחה שהוא מאושר וגם אני כבר לא יודעת כמה אני מאושרת. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי בוכה, נעלבת, עצובה וממורמרת מהחיים.
בקיצור אני צריכה עצה. אני אוהבת מאוד את בעלי ואת הילד שלי ואני רוצה לשקם את המשפחה שלי.
תודה
תשובה
שלום
כל מה שאמרת די מעורפל, יכול להיות שזאת הרגשה סובייקטיבית לא נכונה שלך כי נראה לי שאת בעצמך לא בטוחה מה את מרגישה, מה זה אושר? האם אני מאושרת? האם בעלי מאושר? אולי הוא כן מאושר באופן כללי, רק לא מבטא את זה?!
מכיוון שאת לפי מה שהבנתי אחרי לידה כדאי לך לפנות לרופא המטפל ולברר.
בין 10-15% מהנשים אחרי לידה מרגישות מצב רוח ירוד במשך חלק ניכר משעות היממה, אבדן ענין בדברים שקודם הוו מקור להנאה, הסתגרות והמנעות ממפגש עם חברים ואפילו משיחות טלפון, תיאבון ירוד וירידה בולטת במשקל (יותר מן המצופה בדרך כלל), נדודי שינה (גם כאשר התינוק אינו מתעורר), עצבנות בולטת והתפרצויות כעס בלתי מוסברות, קושי רב בתפקוד היומיומי (תחושה שאפילו מטלות פשוטות הן בבחינת מעמסה בלתי נסבלת), קושי בריכוז, חולשה ועייפות קיצוניות, תחושת חרדה בלתי מוסברת, דאגנות יתר, קושי לטפל בתינוק ותחושת אדישות או דחיה כלפיו.
אם את מרגישה חלק מהדברים הללו כדאי לך ללא דיחוי ליעוץ מקצועי, אם מטפלים בזה בזמן אפשר לפתור את הבעיה אחרת היא יכולה להימשך ולהתדרדר במשך שנים!
אם התיאור למעלה לא שייך אלייך ואת לא מזדהה איתו, אני מציע לך למורות הקושי לקחת עזרה בבית בשעות היום כך שיהיה לך מספיק כוח בשעות הערב לצאת עם בעלך לפחות פעם בשבוע ל"פגישה זוגית". לכוס קפה או כל מקום אחר, אפשר גם טיול ברגל מחוץ לבית. העיקר שתוכלו לדבר ביחד ולתקשר בנוחות ללא לחץ של היום-יום. אי אפשר לצפות לרגע שהקשר יהיה מלא שמחת חיים אם לא עושים שום דבר ונותנים לשגרת היום-יום להשתלט לחלוטין על חיי-הזוגיות.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים
נ.ב. אני אשמח לקבל את תגובות הגולשות, קצת מילות חיזוק, טיפים והצעות.