שלום רב,
לפני כשלושה חודשים נפרדתי מבחור איתו הייתי בקשר חצי שנה. לפני זה גם היינו חברים טובים שנה נוספת קודם לכן.
נפרדנו מאחר והבחור איתו יצאתי הרגיש שחסר לו משהו, ושאני לא מי שהוא דמיין את עצמו מתחתן איתה. עיניין החתונה היה כל הזמן על השולחן. והמחשבה שאני לא מספיקה עבור הבחור שאהבתי כמעט והעבירה אותי על דעתי במשך כמה חודשים עד שנפרדנו. למרות שהיו דברים שלא היה אפשר לגשר עליהם, היה בקשר שלנו אהבה מאוד גדולה. היום, שלושה חודשים אחרי הפרידה, הייתי בטוחה שהעיניין יהיה כבר מאוחרי. אני מאוד רוצה להכיר את האדם הנכון ולהקים בית. אבל אני מוצאת עצמי חושבת עליו הרבה, ופעמים רבות עוד מאוד כואבת את המרחק והפרידה. האם נכון להתחיל לצאת בשנית? האם זה נורמלי שהרגשות עדיין בוקעים מתוכי באופן כל כך מוחשי. והאם אולי יש איזשהי עצה איך אוכל להפסיק לחשוב לנקות את המחשבה שלי כדי שאוכל להמשיך הלאה..
אשמח אם תוכלו לעזור לי. אני מקווה שהשאלה שלי מופנית את המקום הנכון.
תודה, ושבוע מוצלח
שני
תשובה
שלום לך
פרידה היא אכן דבר קשה במיוחד קשה לספוג דחייה מאדם שהיה יקר לנו.
חשוב מאד להתחיל לצאת שוב ולזרום עם החיים. אם את מרגישה שאינך מסוגלת ופוסלת בחורים שבימים עברו היו מוצאים חן בעינייך יש מקום לשקול לפנות ליעוץ.
אך תחליה תני לעצמך צ'אנס.
בברכה
נחמה קירשנבאום אבינר