שלום וברכה.
אני בת 26 נשואה שנתיים יש לנו ילד וב"ה עוד אחד בדרך..
רציתי להתייעץ לגבי הזוגיות שלנו.
בעלי ואני מאוד אוהבים אחד את השני אבל אני נמצאת במצב שעוד מלפני החתונה ובמשך הנישואים עד היום אני נפגעת המון מבעלי!יש לו אופי כזה שקשה לו להתאפק והוא מלא פעמים צועק עליי ועל אחרים כשאני נמצאת לידו ואפילו על אבא שלי בבית של ההורים שלי!הוא פוגע כאילו בלי לדפוק חשבון.יש לציין שמאבי הוא ביקש סליחה וכו אבל ממני הוא לא תמיד מבקש.
בהתחלה לא הגבתי וניסיתי כל הזמן להבין מאיפה זה מגיע(הוא עובד עצמאי ובלחץ כלכלי אז ניסיתי להבין שהוא במצב נפשי מתוח).
אז אני לא מגיבה מיד ולפעמים בכלל לא העניין הוא שזה מצטבר עוד ועוד ואני לצערי צוברת בתוכי עלבון וכעס.אני חושבת שלא מגיע לי כזה יחס.אני אף פעם לא פגעתי בו ליד אנשים או משהו כזה.הגעתי למצב שאני כל הזמן בסטרס כשהוא לידי שמא הוא יצעק או יתפרץ ולא ישלוט בעצמו!ונמאס לי מזה.
אני בהריון וכל הזמן מתוחה ולעיתים בוכה.
הכי מטריף אותי שכשנכנסים למיטה(סליחה על הביטוי..) הוא רוצה לקיים יחסי אישות כאילו כלום לא קרה ואני גם בהריון והחשק לפעמים יורד וגם ההתנהגות שלו מוציאה לי את כל החשק בכלל לגעת בו אני פשוט לא מסוגלת!!וזה ממש משפיל אותי.אז יצא שכבר חודשיים לא קיימנו את המצווה..וזה מעציב אותי אבל אני לא מסוגלת!
אני חושבת שהוא חייב להשתנות בקטע הבסיסי איך להתנהג לאישתו ואני מנסה לדבר איתו אך ללא הועיל.
אני החלטתי להפסיק לסבול!
מה אני אמורה לעשות כדי שהמצב ישתפר?
תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אל תשמרי בבטן, עזרי לו להבין את רגשותייך, אני מניח שאם אכן אתם מאוד אוהבים האחד את השני כפי שאת מתארת, ישנם רגעים בהם אתם יכולים לנהל שיחה מלב אל לב, אני בטוח שאם הוא אוהב אותך, הוא יידע להקשיב לך ולתקן את מנהגיו. אני מבין את הקושי שלך בהגעה לאינטימיות לאור המצב אך דעי כי שימוש באופן מודע או לא מודע ב"נשק" זה עלול להחריף את המצב. אין האמור בא להצדיק את התנהגותו ואף לא לא כוונתי שתנהגי כאילו מאומה לא קרה, עם זאת עלייך לחתור לשיחה משמעותית, לא כתנאי לאינטימיות אלא כדרך להוציא את התחושות ולבטא את אשר על לבך. על אף שמשתמע כי הוא אינו בסדר בסיפור הזה, זכרי כי את זו שלוקחת אחריות על המצב ומבקשת לשפר את היחסים, אכן תפקיד האשה במקרים מעין אלו קשה לעיתים ונראה כאילו אין שוויון, אך נתברכת בבינה יתרה וברגישות ועל כן שכרך יהיה גדול כלפי שמיא וגם בעז"ה בביתך. כתוב בספר משלי "חכמת נשים בנתה ביתה" וגם "ואיוולת בידיה תהרסנה". אפשר להיות "צודקת" והבית ייהרס ואפשר בתבונה ובחכמה לבנות ולתקן בשיחה רגשית הנשמעת ובכך להעמידו על טעותו ובעז"ה ישפר את דרכיו
בהצלחה רבה
עזרא היידו MCI
מגדל אור - אימון יהודי וגישור ברוח היהדות
ezra@migdal-or.com