בסיעתא דשמיא ובהשתדלותנו-נעשה ונצליח!:)
שלום לכם,
אני בת 16 ואני רוצה לשאול על מספר נושאים שגורמים לי קשי'ים.
ככה..המשפחה שלי היא משפחה קטנה, ארבע נפשות-הורים, אחותי שקטנה ממני ואני.
מאז שאני זוכרת את עצמי, המצב בביתנו לא הי'ה נעים וטוב, ישנן המון מריבות בין הוריי דבר שמקשה עלי'י מאוד וכואב לי מאוד כיוון שרוב המריבות קורות לידנו, אחותי ואני, ואני חושבת שאנו ממש לא צריכות לשמוע, לראות ולחוות את זה. לא, זה בדר"כ לא נלווה באלימות פיזית{אם כי היו מקרים..}אך עדי'ין אני מרגישה שזה משפיע עלי'י מאוד עד כדי כך שכבר קשה לי לנשום וכל נשימה היא דוקרת לי מאוד. אני מרגישה שאני פוחדת לדבר חופשי בבית, אני פוחדת מחגים, שבתות, חופשים ואירועים למרות שאני אוהבת אותם מאוד, כיוון שזמנים כאלו הם סיבות טובות למריבות. המריבות יכולות להתפתח מכל שטות שהיא. כן, יש גם תקופות טובות אבל הן נגמרות באחת ושוב חוזר כל המתח, הכעס והאווירה העכורה למדי...
עם המון קושי, שיתפתי בכך את הרכזת שלי באולפנה והיא הציעה לי שתי הצעות שאני נורא מתלבטת במה לבחור-האחת שהיא בעצמה תדבר עם ההורים שלי{יש לצי'ין שכן דיברתי איתם אך זה לא עוזר..}ותכוון אותם לי'יעוץ זוגי{כל זה בלי שהם ידעו שאני סיפרתי..} והצעה שני'ה היא שאני אפגש עם יועצת בית הספר שלנו.
מה כדאי ונכון לעשות?והאם בכלל זה נכון ששיתפתי בכך אנשים?{גם חברה..}
בנוסף למתח הזה ישנם עוד שני דברים-אמא שלי היקרה דואגת לי מאוד, עד כדי כך שאני מרגישה שהיא מנהלת לי את החי'ים..אני לא יכולה להחליט לבד שאני יוצאת לטיולים, משתתפת בהתנדבויות וכל מיני פרוייקטים וכו'..זה נורא מכביד עלי'י, ניסיתי המון להסביר לה שאלו החי'ים שלי!אבל זה לא עוזר..זה בא לידי ביטוי בעוד המון דברים..
ודבר אחרון- בקשר לאותה רכזת באולפנה, כבר בערך שנה וחצי שאני מרגישה כלפי'ה קשר מיוחד..אני אוהבת אותה נורא ומרגישה שנקשרה נפשי בנפשה..{אני ממש לא מדברת על מה שמרגישים כלפי בן זוג-ממש לא!}.קשה לי מאוד לפנות אלי'ה בכל מיני דברים, במיוחד אחרי שבנה ז"ל נהרג..כואב לי מאוד מאוד עלי'ה.
היא ביקשה אחרי השיחה שסיפרתי לה מה מטריד אותי, שאני אחזיר לה תשובה בנוגע למה בחרתי..וקשה לי מאוד..למרות שראיתי אותה מאז..אני לא מסוגלת להתקשר ולא לשלוח הודעה ואפילו כשאני רואה אותה, קשה לי לפנות אלי'ה. למרות שאני רוצה.למרות שהיא אמרה לי שאני יכולה לפנות אלי'ה בכל, וגם פעם היא אמרה שנכנסתי לה ללב, למרות שהיא לא המחכנת שלי..
אני חוששת שמא זה גובל כבר בתלות רגשית..כיוון שיש לי סממנים לזה..אבל אני לא מרגישה שאני לא עצמאית.
אני לא יכולה לבקש מאמי עצה בנוגע לכך, לא יכולה לשתף אותה בזה..גם לא בכך שאולי אני אפגש עם היועצת.
עם כל זה, ברור לי ואין לי ספק שהכל מאת ה' יתברך והכל לטובה!אין לי שום ספק..
אשמח לקבל עצה בקרוב{חשוב לי מאוד כבר לימים הקרובים..}.
ועוד בקשה אחת-נא לא לפרסם לא את השאלה ולא את התשובה, אשמח לקבל תשובה לאימי'יל המצורף כאן.
תודה גדולה גדולה!וסליחה ממש על כל הטרחה שבעצם העני'ה..
תודה!אשריכם!
תשובה