שלום, אני לא כל כך יודעת איך להתחיל אפילו...
אני בת 21, סטודנטית, גרה עם שותפות (אחרי שנתיים ש"ל)
אני מרגישה ממש ממש ממש חלשה (נפשית) ומבולבלת בקשר לכל פרט כמעט בחיים.
אני מרגישה שהרוח הכי חלשה שתעבור לידי תרסק אותי מרוב שאין לי שום אחיזה.ההורים שלי עוזרים לי כלכלית אבל מבחינה רגשית למרות שאלו האשמות ממש חמורות אני מרגישה שבילדות ועד לא מזמן אמא שלי ממש התעללה בי רגשית והרסה לי כל הרגשת בטחון כלשהי לגבי עצמי...(ואני לא מגזימה) אני מרגישה שהבלבול ,החוסר יציבות והחוסר אמון שלי בשום דבר מגיע מהמקום הזה.
אני כל הזמן מתנדנדת בהרגשה בין האטימות (שכשאני נמצאת בה אני נראית לעולם שמחה) להיקרעות מצער(ושניהם מפחידים אותי)וזה ממש תוקע לי את החיים. גם את הלימודים שאין לי שום מושג אם אני באמת במקום הנכון,ואם אני באמת ממצה את עצמי או סתם זורמת במקום לטבוע... וגם בקשרים, כשאני לא מצליחה להבין אם אני בקשר כי הוא נכון או כי הוא נותן לי יציבות.(וגם הבלבול שלי במחשבה לא מאפשר לי לבחון שום דבר בצורה בהירה)
מן הסתם אני צריכה ייעוץ, אבל אם אני אגיד להורים שלי שיממנו לי פסיכוכולוג הם ממש יפתחו עליי עיניים וינסו להבין למה אני צריכה את זה (והדבר האחרון שיעשה לי טוב הוא לדבר איתם על המשקעים שהם ייצרו בי...)חוץ מזה תוך יומיים כל המשפחה שלי תדע מזה וזה יהיה ממש לא נעים... מה אני יכולה לעשות?...
תשובה
שלום רב,
זה נשמע שיש צורך בטיפול, וכרגע את לא יכולה לשתף את ההורים. כסטודנטית את יכולה לפנות לשירותי יעוץ לסטודנט שם המחיר מוזל.
תשקלי אפשרות גם לבקש מההורים סיוע בלי לפרט את המטרה. בכל מקרה, כדאי אולי לפנות ליעוץ ראשוני, לפחות לפגישה אחת או שתיים, שזה מחיר שאולי את יכולה לממן, להתרשמות וסיוע ראשוני.
בהצלחה וחג שמח.