אני אמא לילד בן שנה וחצי. מאז שילדתי אני בבית איתו. בחרתי להישאר איתו כי לא ראיתי את עצמי עוזבת אותו עם מישהו אחר. לאחרונה שמתי לב לעובדה שאין לי אף נושא אחר לשיחה מלבד בני, שבמשך השהות איתו אני כל הזמן מקרקרת סביבו, במקום להתעסק בצרכי הבית או בעניינים משל עצמי. העניין מפריע לי בעיקר משום שאני חוששת לנזק שיקרה לבני בעקבות ההתנהלות החונקת שלי. הוא עדיין יונק כך שגם בלילות אין לנו "אויר" אחד מהשני.
רציתי לקבל מכם עצות מעשיות כיצד להרפות בהדרגה, ולתת לי ולו הפסקות במהלך היום אחד מהשני. ברצוני לציין שאין בכוונתי להפסיק להניק בשלב זה, וכן שעד ספטמבר הבא, אני ממשיכה להיות עם בני בבית.
תודה מראש, יודפת.
תשובה
שלום לך וסליחה על העיכוב במתן התשובה.
למעשה התשובה כבר בידיך. צריך קצת אויר לו ולך.
אין הכוונה לפרידות ארוכות וממושכות אך לצאת לבלוי משותף עם האבא של הילד יכול להיות רעיון לא רע בכלל.
כמו כן אפשר להפגש עם חברה "לעשות סידורים" וכד.
הכי חשוב לזכור כי הרצון לקצת אויר איננו עושה אותך לאמא פחות מסורה ומשקיעה.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה