שלום!
ב"ה ניחנתי בכישורים ובתכונות טובות. יש לי הרבה חסרונות אבל כמו לכל אדם אחר, וכמו כן אני משתדלת לעבוד כל הזמן, סך הכל אני נחשבת לבחורה "איכותית" שמחה, חכמה, משתדלת להיות בעלת מעשים טובים ומידות טובות. אני יוצאת עם המון בנים ועם רובם זה נגמר מהר מחוסר התאמה (וכמעט תמיד אני מסיימת)ובכל זאת כשאני נפגשת עם בחור שדווקא איתו אני חושבת שיש לזה סיכוי להצליח- אני מקבלת פיק ברכיים ומציגה את עצמי בפגישות לפי מה שאני לא, או דווקא את הצדדים שיגרמו לבחור לא לרצות להמשיך. לפעמים מתגבר בי היצר הרע ועולה בי הרעיון שאני באמת לא מספיק טובה בשביל בחורים מדי טובים (מה גם שהמדד שלי הוא מבחינה תורנית של יראת שמים, לימוד תורה ומידות-וזה הגיוני לחפש את הרציני יותר) אבל לפעמים אני חושבת שאולי יש לי איזושהי בעיה רגשית (לא שאני מבינה מה זה אומר...)
אשמח לשמוע דעה מקצועית ותורנית כאחד.
תודה!
תשובה
שלום רב,
נשמע שיש לך בעייה מסויימת בבטחון העצמי, ואת עדיין לא מספיק בשלה או מגובשת מבפנים ומכשילה קשרים שיש להם פוטנציאל. לא ברור אם מדובר בתהליך הקשור לגיל ולשלב התפתחות רגשית לא בשל, או משהו יותר בסיסי.
כדאי שתפתחי את הנושא בפני מישהי שאת סומכת עליה, ואם את חשה שמדובר בבעייה יותר בסיסית כדאי לפנות ליעוץ.
בהצלחה.