שלום לך דפנה. קראתי די הרבה מהשו"תים במדור שלך ולא מצאתי תשובה לשאלתי.
קצת רקע - אני בת 38 ואני כרגע עומדת לקראת סיום הריון שביעי. יש לי בבית שישה ילדים בריאים ברוך ה'. אני בקשר עם ד"ר אורי מלפני ההריון השלישי והכל היה "כמתוכנן" מלבד ההריון האחרון. הוא לא היה מתוכנן.למעשה לפניו הגעתי להחלטה שאני לא רוצה ללדת יותר. אני לא ארחיב, אבל היו לזה השפעות נפשיות עלי. אני שמחה לקראת תינוק אך לא מסוגלת לשאת את המחשבה לעבור לידה (והלידות שלי לא היו קשות במיוחד). לכן בחרתי ללדת הפעם בניתוח קיסרי.
אני מתלבטת לגבי קשירת חצוצרות בזמן הניתוח. אני לא מצליחה למצוא מידע מהימן לגבי דימומים בין ויסתיים או משך זמן הוסת אצל אישה שעברה קשירת חצוצרות.
אוסיף כי השתמשתי בדיאפרגמה רוב השנים. אחרי הלידה השישית הדיאפרגמה לא התאימה יותר (רפיון שרירי הנרתיק) וד"ר אורי התאים לי התקן פלקסיטי מתקדם שגרם למשך וסת ארוך. בשלב מסויים התייאשתי וביקשתי להוציא אותו. ד"ר אורי התאים לי פאם-קאפ - ואז נכנסתי להריון.
אשמח מאוד אם תוכלי לספק לי מעט מידע לגבי קשירת חצוצרות בהקשר של וסת ודימום.
תודה רבה רבה!
תשובה
בס"ד
לשואלת היקרה, שלום ושמחה,
בספר של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ- גופה של אישה תבונתה של אישה, יש התיחחסות שלה לנושא, עם מקורות נוספים בסוף הספר, באנגלית.
לדבריה, בחלק מהמקרים יש פגיעה מסויימת באספקת הדם לשחלות אחרי קשירת חצוצרות.
דבר זה יכול להתבטא בסימני פוריות דלילים יותר, ואולי אף בהקדמה מסויימת של גיל המעבר.
לגבי הגברת דימום- לא ידוע לי שקשירת חצוצרות מגבירה את הדימום.
למעשה, בשטח, אני מכירה נשים שעברו קשירת חצוצרות ללא תופעות לוואי כלל.
ומכירה גם נשים שהמחזור שלהן התקצר אחרי הקשירה. כלומר- אם המחזור היה בן 30-28 יום, הוא התקצר ל25-26 יום. לא הדימום, אלא אורכו של המעגל המחזורי.
אי אפשר להוכיח שזה קשור לקשירת חצוצרות, כל עוד לא עשו על הנושא מחקר רב משתתפות, מפני שמחזורים משנים את אופיים לעיתים, עם השנים והאירועים גם בלי קשירת חצוצרות.
גם לגבי הקדמת גיל המעבר- זה נושא שצריך לחקור.
לצערי, אין לי עוד מקורות מדעיים כרגע לתת לך.
אם אמצא עוד חומר כתוב בנושא, אפנה אותך אליו.
במקרה שלך, אני מציעה לך לעבור לידה רגילה, ואחריה לבוא באופן יזום לקשירת חצוצרות. קשירת חצוצרות היא ניתוח קטן, וניתוח קיסרי הוא ניתוח גדול מאוד, ביחס לניתוחים שיש היום המבוצעים בשיטה לפרוסקופית, ללא פתיחת בטן, ובכלל. זהו ניתוח גדול. בניתוח קיסרי מפרידים ו/או חותכים את שרירי הבטן, דבר שלוקח זמן רב, עד שנים להתאושש ממנו.
יש בניתוח קיסרי סיכונים, שאחד מהם הוא תמותה אימהית. אילו הייתי הרופא שלך, לא הייתי מסכימה בשום אופן לעשות לך ניתוח קיסרי רק בגלל שאת רוצה. לא בגלל הזלזול ברצון שלך, אלא בגלל הסיכונים.
גם קשירת חצוצרות קשה יותר למנתח בזמן ניתוח קיסרי, ועדיף לבצע אותה כשהרחם לא גדול ומדמם כל כך.
תארי לך את המצב המאכזב הבא- שאת תלכי לניתוח יזום, רק בגלל שאינך רוצה לעבור לידה רגליה, וגם בגלל שאת רוצה 2 במחיר אחד, ניתוח וקשירה. ואז עלול להיות מצב שהרופאים יצטרכו לסגור כמה שיותר מהר את הרחם והבטן, כדי לא לסכן את חייך, ויתעסקו רק בזה, ולא יקשרו לך את החצוצרות. תקומי מהניתוח כאובה כל כך, ואז תגלי שלא יכלו לקשור לך את החצוצרות. נכון, מדובר באפשרות נדירה. לרוב הם מצליחים לעשות גם וגם. אבל מלכתחילה לא הייתי משתמשת בסיבות שלך כדי לעבור ניתוח קיסרי. יש מספיק סיבות יותר מוצדקות מבחינה רפואית לעבור את הניתוח הזה.
מבחינה הלכתית, אסור לבצע עיקור באישה או בגבר (וגם בבעלי חיים) אלא אם מדובר במצב מסכן חיים.
כך שמעתי מרבנים.
יש בהלכה הזו היבט חכם מאוד, לדעתי. ראיתי מקרים של נשים שהחליטו להפסיק ללדת בסביבות גיל 40, ואז קרו בחייהן דברים מסעירים שגרמו להן לרצות מאוד ללדת שוב, רק עוד אחד.
אני מאחלת לך הצלחה בכל, ושתלדי בשמחה ובמועד תינוק בריא. שבת שלום, מדפנה מאיר