שלום לך!
אני חדש באתר ולא יודע למה בחרתי לכתוב לך אולי כי במצבי כבר אין לי לאן לפנות.
אני נשוי +1 לילד מקסים ומדהים,אשתי ואני זו הבעיה.
אני בחור שעובד ושומע שיעורים גם בנושא הזוגיות ולכן את כל מה שמוטל עליי אני חושב שאני עושה בצורה הכי טובה שיכולה להיות.
אני מבשל ומנקה ומטפל בילד כשאשתי נשארת בעבודה עד לשעות המאוחרות של הערב.
אני כל הזמן תומך ונותן ומעולם לא אמרתי לא לשום צורך שהיה לאשתי,אלא שאשתי היא אשה מאוד 'פרפקציוניסטית' כהגדרתה ואוהבת את מרכז השליטה בידיה ולא מוכנה להתפשר,אנחנו נשואים מזה כשלוש שנים ותמיד היא היתה הולכת למקווה ושומרת נידה, אלא שבחודש האחרון משהו הסתובב לה בראש והיא התחילה לצאת עם העובדים שלה ממקום העבודה שהיא מנהלת (שקטנים ממנה בכמה שנים)ולחזור בשעות המאוחרות מאוד של הלילה, בהתחלה פירגנתי כדי לתת לה קצת מרווח אבל זה הפך להיות ריטואל קבוע שחוזר על עצמו וזה התחיל להציק,במיוחד כשהיא אומרת שהיא מקבלת איתם את היחס והכבוד שהיא לא מקבלת בבית, ובבית היא מקבלת את כל הכבוד,גם כשניסיתי ליזום יציאות משותפות לבתי קפה או מסעדות היא דחתה את זה על הסף,החודש היא החליטה שהיא לא הולכת לטבול (על דעת עצמה)ומאז אני ישן בסלון ולא נוגע בה, בשבוע האחרון החברה הכי טובה שלה התחתנה וגם הטונים התחילו לעלות בבית,אמרתי שאני אשתוק ויתמוך בה במיוחד בשבוע המלחיץ הזה ומכיוון שהחתונה היתה במרחק שעה וחצי נסיעה מהבית היא גם לא חזרה לישון בבית כמעט כל השבוע, מכיוון שהיתה מסיבת רווקות ומקווה וגם ביום של החתונה אני והילד חזרנו לבד הביתה.
אלא שיום אחרי החתונה כשהיא חזרה הביתה ברבע ל11 בלילה היא הודיעה לי שהיא יוצאת עם 2 עובדים שלה לשעה שעתיים.
אמרתי לעצמי שגם ככה השבוע הזה היה מטורף ונפרגן לה קצת שקט וחופש,כל זה כשאני מרדים ומטפל שילד בן שנתיים, שדווקא הלילה החליט לקום כל שעה מה שאילץ אותי לקום איתו לחצי שעה כל פעם,לאחר שנרדמנו בשלישית אשתי העירה אותי ברבע לארבע בבוקר שאני אלך לספה כי היא רוצה להיכנס לישון עם הילד, אז קמתי לספה והילד בשעה רבע לחמש (שזו השעה שאני הולך לתפילה) התעורר הייתי איתו רבע שעה וכשראיתי שהוא לא יירדם שוב הלילה הערתי את אשתי בשביל ללכת להתפלל,אשתי השתוללה מכעס ואמרה לי לא ללכת ושאם אני אלך זה הסוף בינינו,בחיים לא אמרתי לאשתי לא אך בבוקר הזה החלטתי שדי נמאס לי והלכתי להתפלל,כשחזרתי הביתה התחילה מלחמת העולם,אשתי לא דיברה מילה וגם כשכבר התחלתי לארגן את הילד לגן היא לא עזרה,גם כשניסיתי לדבר היא עוד התפוצצה עליי מכעס וביקשה שיותר אני לא יפנה אליה ושזה הסוף מבחינתה,לקחה את הילד לגן וזהו.
אני במצב מאוד מבלבל,האם לקום ולפרק את הכל?
לא טוב לנו יותר ביחד ואני רוצה את טובת הילד,
בעקבות ההיעדרויות הרבות שלה מהבית הילד הפך להיות קצת אלים,וגם לו קשה.
אני לא יודע מה לעשות ומבקש קצת עזרה (או הרבה).
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
אני שמח שמצאת לאן לפנות ומקווה שאוכל לסייע לך במצב המורכב אותו אתה מתאר.
מדבריך אני מבין שאתה באמת עושה מעל ומעבר, מתפקד כאב מסור ויחד עם זאת גם לעולם לא אומר "לא". בהמשך הידרדרות העניינים אתה מתאר איפוק ויכולת מרשימה לבוא לקראתה ולתת לה מרווח ואולי בכך טמונה הבעיה שלכם.
אין כוונתי שתאשים את עצמך בכך שלקחת על עצמך הרבה מעבר למה שבדרך כלל מצופה מגבר בכלל (בצדק או דלא בצדק, זה דיון אחר) ובוודאי ממה שמצופה מגבר עובד ודבר זה מעיד על תכונות טובות אך כאשר הן באות לידי ביטוי באופן מוגזם הן עשויות להיות הרסניות כפי שלדעתי קרה לאיזון בחיי הנישואין שלכם, אם כן לא עת לעסוק בלקיחת אשמה אלא בהבנה שאשתך התרגלה לרצון או הצורך שלך לרצות אותה או לספק את כל צרכי הבית והילד ובאורח טבעי ככל שהיא תפשה את מקום ה"גברי" בבית כך קרנך ירדה בעיניה. עליך להבין כי הדברים קורים באופן לא בהכרח מודע והאיזונים העדינים הנוצרים בתחילת חיי הנישואין נפרמים אט אט ומקבלים תצורה בלתי מאוזנת אשר כוחה לכרסם ולהרוס את המבנה הזוגי בסופו של דבר.
אל נחשוב שעתה יש להילחם על הכבוד האבוד או להפוך להיות יותר קשוח וגברי מפני שהדבר עשוי להביא לנתק שכבר קיים במידה רבה או לפיצוץ מוחלט של המערכת הזוגית שלכם.
אין ספק שהתנהגותה של אשתך אינו מקובל ואף בציבורים שאינם שומרי מצוות ומתירנים באורחות חייהם לא נשמע שאישה נשואה יוצאת עם גברים בשעות הלילה, גם עובדת החלטתה שלא ללכת למקווה מעידה כי בנוסף למימד הזוגי בו היא פועלת באופן חד צדדי, אשתך גם עוברת שינוי במובן הרוחני או הדתי והיא מנהלת חיים אחרים מחוץ למסגרת התא המשפחתי.
איני יכול לדעת ואולי אף אתה אינך יכול לדעת בוודאות אם הגרוע מכל מתרחש ואם היא מנהלת יחסים אסורים אך אין לך ברירה אלא ליצור בהירות ולהתחיל להיות אקטיבי בכל הנוגע לחייך ולחיי בנך.
אז מה עושים? אני מבין שהמצב מאוד מבלבל אך לדעתי עליך ליצור הידברות עם אשתך ולשים את הדברים על השולחן ולשאול את שאלת השאלות, לאן? חשוב שתדע האם היא מעוניינת להבריא את חיי הנישואין או שפניה לכיוון של פרידה וגירושין. במקביל אני מציע שתנסה לאסוף פרטים מהתכתבויות או משיחות טלפון או אף לשכור חוקר פרטי על מנת לדעת מה בדיוק היא עושה בשעות הלילה. כל זאת כדי לאפשר לך נקודת פתיחה עדיפה במקרה שאתם הולכים להתגרש. אולי לא נעים לחשוב על כך אך אם אכן יש דברים בגו, בית דין רבני יקבל מיידית פנייה שלך לגירושין וכן תוכל לקבל משמורת על הילד אם תוכל להוכיח שנבגדת ושאשתך מנהלת מערכות יחסים מחוץ לנישואין.
לגבי הילד, אני קורא בדבריך שאתם מאוד קשורים ואת הטיפול המסור שלך בו, אני מבין את חששותיך מהעתיד אך עליך לדעת שלעיתים אין ברירה אלא לפרק את החבילה ובמקרים רבים, אי פירוק החבילה מזיקה לילד יותר מאשר פרידה. יחסים רעועים או חוסר תקשורת בין אבא לאמא משפיעים על הילד הגדל בבית לא יציב עם מתחים ומריבות על כן לעיתים עדיף, על אף הקושי הכרוך בדבר, להיפרד ובכך ליצור לפחות בהירות ויציבות. תמיד ניתן לתמוך בילד לאחר גירושין באמצעות התערבות מקצועית ואולי כבר עכשיו כדאי לערב גורמים מהתפתחות הילד אשר יכולים לתת לו סיוע רגשי.
אני עדיין מקווה שהחששות יתבדו ועל ידי שיחה אמיתית ביניכם תוכלו בעז"ה ליישב את ההדורים, זאת על ידי שיתוף כן ואמיתי של תחושותיך ורגשותיך ואני מקווה כי תמצא אוזן פתוחה וקשבת מן העבר השני. שים ליבך לעובדה כי לא הזמנת עליך את המצב כפי שהוא ולכן אתה יכול כרגע לעשות כמיטב יכולתך כדי לנסות ולהציל את מה שעוד נותר ביניכם ומי ייתן וה' יהיה בעזרכם.
ברכה והצלחה
עזרא היידו MCI
מאמן מומחה ומגשר משפחה, ברוח היהדות