אנחנו נשואים שלוש שנים ויש לנו ב"ה שני ילדים אחד בן שנה וחצי ועכשיו נולדה לנו בת.
בשנתיים הראשונות לנישואינו גרנו בשכירות בקושי רב...כל חסכונותינו מהחתונה נגמרו והגענו למצב של מינוס גבוה בבנק וללא כל חיסכון...
אף הורה לא יכל לעזור לנו ובנוסף ההורים שלי שעזרו לי בשכ"ל למכללה הפסיקו לשלם מבעיות כספיות משלהם.
בסוף אותה תקופה לאחר מריבות רבות החלטנו לעבור לבית הוריו..
אנחנו גרים אצלם כבר שנה והצלחנו למתן את מצב המינוס בבנק ולהחזיר חובות בשווי של כמה אלפים לרופא השיניים אוניברסיטה ועוד...
הבעייה היא שלא הצלחנו לחסוך שקל ולא לצאת מהמינוס בבנק סופית מכיוון שעדיין יש לנו הוצאות כגון: משפחתון לילד, אחזקת רכב(שמאוד נצרך!!!) שכ"ל למכללה, החזרים להלוואה שלקחנו וקניות.
אנחנו מתקמצנים מאוד על עצמינו ולא קונים לעצמינו בגדים ומותרות, בכלל לא יצאנו לבלות כל התקופה הזאת ועם כל זה אין שיפור ניכר.
בעלי עובד כפקיד בבנק ומרוויח 5000 ש"ח בחודש ואני עובדת בחצי משרה בהוראה(בגלל הלימודים) והרווחתי בערך 2500 לחודש ולפעמים אף יותר.
בעלי אומר שהוא לא מוכן שנצא לשכירות עד שלא אתחיל להרוויח סכום מכובד בכל חודש משהו כמו 5000 ש"ח ואני מתוסכלת מהעניין כי לא בטוח שאצליח להביא סכום כזה בתחום ההוראה ובמיוחד לא כעובדת מתחילה.
אני מרגישה שאנחנו נכנסים לברוכ של חובות וכבר נמאס לי לגור אצל הוריו
ועכשיו כשנולדה לנו בת זה עוד חובות כספיים וזה מתחיל להיות לא הגיוני.
כל החברות שלי ששוכרות דירות ונמצאות במצבי מגלות לי שההורים עוזרים המון
כבר התחלתי להבין שבלי הורים מבוססים אי אפשר להקים בית
זה פשוט מדכא
איך יוצאים מהמצב הזה?
איך נצליח להחזיק בית ולסגור חודש?
אשמח לכל עצה שהיא שתעזור לנו לצאת מהמצב הזה...
תשובה
הדרך היחידה לצאת מהברוך הוא לנסות לצאת לפריפריה, שם ניתן לשכור בתים במחיר הרבה יותר זול.
כל עלויות המחייה בפריפריה יהיו הרבה יותר זולות, המשפחתונים יהיו בחלקם מסובסדים.
אין ספק שצריך לנסות שאת תכניסי הכנסות נוספות, אך כמו שאמרת בשל הלימודים זה לא נראה שזה נעשה ישים.
ניתן לחיות רק מהמשכורות שלכם, נכון זה לא קל, והדרך לעשות זאת היא לצאת למקומות בהם עלות המחיה יותר נמוכה
בהצלחה
פעמונים (ר)