אני נשואה מזה שלוש שנים .אני חילונית לחלוטין.כשהכרתי את הבעלי שבא מבית מסורתי,הסכמנו כי אשמור על הפרדת בשר וחלב וכן הדלקת נרות והוא ילך בחגים לבית כנסת.
ואכן כך היה וכך שמרתי.לאחר מות אביו -הלך לבית כנסת לאמור קדיש על אביו ומאז החל להתקרב לדת -הולך לבית הכנסת שישי שבת וחגים באדיקות.למרות שהדבר קשה לי ואף מפחיד אותי(יש לנו שני ילדים) השלמתי עם העניין ואני מנסה לעשות את המיטב כיוון שאני עדיין אוהבת את בן זוגי.
לצערי ישנם ריבים רבים על רקע הדת אבל לא רק.גם על רקע חוסר כבוד אליי .
אתן דוגמא:בעלי צורח עליי מדוע איני מוכנה לפני כניסת השבת עם הארוחה וכו...למרות שלאחר מכן אני מספיקה להכין הכל בזמן..לאחר מכן אני מבקשת שיזיז את הכיסא שלא התינוקת שאוכל לעבור(כשהתינוקת עליי)והוא מסרב בטוענה שלא סיים לאכול למרות שסיים.האם לא כתוב משהו בתורה על כבוד לאישה?יש לציין שאני עושה הכל כדי לעשות שיהיה מרוצה במשך היום ותמיד יש לו טענות.לעולם אני לא מדברת לא יפה אלא אם צרח או התנהג לא יפה אליי קודם.כמו כן לאחר שאני מרגישה פגועה מאוד אני כועסת ויש לי התפרצויות זעם מרוב שאני מרגישה חוסר צדק משווע וישר חושבת על גירושין.
מה דעתך ? האם יש טעם לייעוץ
בעלי בא מרקע קשה ,אין לו משפחה ,נחשב אדם קשה בין חבריו וניתק את קשריו המשפחתיים ...לא מתחבר למשפחתי...לא פשוט לי בכלל אני ממש במצוקה בגלל שיש שני ילדים!
תשובה
שלום רב,
קשה לדעת, אבל כדאי לנסות. אמנם הרקע של המתח הוא לכאורה דתי, אבל נראה שעיקר הבעייה היא אופיו הקשה של בעלך והקשר בינכם. תנסי לשכנע אותו לפנות ליעוץ אשר ישלב יעוץ זוגי, ובנפרד לך ולו.מצד אחד לא להתייאש, מצד שני אם לא יהיה שיפור או נכונות מצדו לפעול לשיפור המצב, לאחר שתמצי את כל המאמצים, קיימת אופציה של גירושין, שהיא אכן קשה לכולם, ובפרט לילדים.
בהצלחה.