ב"ה
אמא שלי לא מתייחסת אלי בכבוד פחות או יותר מאז שאני זוכרת את עצמי. ניחא. מאז שהתחתנתי (שנתיים +) היא נוהגת להגיע בלי להתריע ופשוט "לנחות" אצלנו. הדבר מ-א-ד מפריע לי, פוגם בפרטיות שלי וגורם לי תחושות מאוד קשות. ניסיתי בכל אופן אפשרי להבהיר לה עד כמה זה מפריע לי ושהיא לא יכולה להגיע בלי להודיע לפחות מספר דקות מראש אך כלום לא עוזר. היא תמיד תבטל את הדברים שלי באמירה ש"מה אני עושה עניין" ולמה אני כזו קשוחה. פעם אפילו גירשתי אותה מהבית שלי אחרי שהיא באה בלי להודיע. אמש בעלי יצא החוצה והיא פשוט ישבה על המדרגות של הבית שלנו ושאלה אם אני בבית.
הצרה נהיית כפולה כשכל פעם שהיא מגיעה ללא התרעה בעלי, מתוך נחמדות, מקבל אותה בסבר פנים יפות, שואל לשלומה, מכניס אותה, מברך אותה ומחייך אליה חיוכים לבביים למרות שהוא יודע שזה מאוד מפריע לי.
שאלותיי:
1. מה עושים עם האמא?
2. מה עושים מול הבעל?
תשובה
שלום רב,
כנראה שהיחסים שלך עם אמא טעונים, והיה נכון לברר מה קרה בעבר ומה קורה היום שאת לא שמחה לביקורים של אמא, ולמה היא לא נענית לבקשה להודיע מראש על ביקוריה.
בכל אופן נשמע שאת לוקחת את זה קשה מדי, מה שמתבטא בכך שאת מתארת את התנהגותו המנומסת של בעלך כ"צרה" וכהתגרות בך.
לשאלותיך "מה עושים", התשובה היא שעם אמא ובעל אין מה לעשות, אי אפשר להחליף, אבל יש לנסות להידבר ולבנות מערכת יחסים שתהיה לך יותר נעימה וטובה.
רצוי גם שתשקלי לפנות ליעוץ כדי לברר למה היחסים כל כך טעונים.