בני, בן ה- 14, עומד לפני מבחני כניסה לכיתה ט'. הוא ילד טוב וחכם, מאוד חברתי, אך אינו מעוניין בלימודים. לאורך כל שנות בית הספר הוא תמיד הצליח להוציא ממוצעה של 80 + עם הדפה למקצוע מטמטיקה, אך כל זה בלי ללמוד ואם כן אחרי הרבה ויכוחים ומריבות. כיום, מכיוון שלא למד באופן עקבי יש לו הרבה פערים בגמרא למשל ואני מאוד חוששת מה יהיה לגבי שנה הבאה.
כל התיכונים הדתיים בירושלים מבקשים רמה מאוד גבוהה של ציונים. אני מרגישה אבודה ונדמה לי שהוא גם כן.
תשובה
שלום רב,
האיכפתיות שלך מובנת ובעקבותיה הדאגה ממבחני הכניסה. מצד שני התחושה שאת אבודה היא מוגזמת. רצוי לעודד אותו ללמוד ולנסות לעזור לו ככל יכולתכם, אך מצד שני ניתן לאפשר לו לשאת בתוצאות, וללמוד את מציאות החיים בעצמו. הכי חשוב להירגע ולהתמודד עם המציאות, בתיקווה לקבלתו אך עם נכונות לחשובה על פתרונות במידה ולא יתקבל.
בהצלחה.