בס"ד
שלום וברכה
אני נשוי כבר 5 שנים ויחסי אישות ביני לבין אשתי זה פעם למעלה פעם למטה אבל יש לי סיפור שקרה לפני שלש שנים ועד עכשיו אישתי לא רוצה לשכוח אותו וזה גרום לי להרגיש שהיא לא רוצה בי והיא חיה איתי רק בשביל הילדים והמשפחה שלה
וזהו הסיפור לפני שלש שנים עברנו לגור בחו"ל
בהתחלה הלכנו לגור אצל זוג חברים שלי שהכרתי לפני החתונה והיה לי קשר מאוד טוב איתם היינו אצלם תקופה של שבועים אשתי לא התחברה לאשתו של חבר שלי בכל אופן מצאנו דירה עכשיו אנחנו חיים פה בתוך קהילה קטנה שאחד ממש מכיר את השני וכולם אומרים אחד לשני שלום וכו,
שבת אחת עשו שבת אחדות של כל הקהילה וכמובן שגם הזו החברים שלי הגיעו וישבנו ביחד מה שקרה אני וחבר שלי שתינו קצת לחיים והיינו עם ראש פתוח וצחקנו ודיברנו וכו, עכשיו זהו המקרה אישתי טוענת שכשהייתי קצת שתוי נשענתי על הכסא של אשת חברי ומי אותו יום היא לא מפסיקה לומר לי אני לא ישכח לך את זה עד שאני ימות עכשיו נגיד שזה נכון בברור זה לא היה בכונה אנחנו אנשים חרדים כך שאין לי מטרה לבגוד באשתי ובפרט לא באשת איש ואני לא מבין מה הדבר הזה אמור לומר לי כי אני כל הזמן מנסה שיהיה לנן טוב ועד שכבר טוב היא אומרת לי את המשפט הזה ואני מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי אם האשה הזאת בבקשה אני מבקש הדרכה ועזרה מה עלי לעשות במקרה זה תודה
תשובה
שלום ויקר
האירוע אותו אתה מתאר התרחש לפני כשלוש שנים, כאשר הייתם נשואים כשנתיים בלבד וזה אך טבעי שבתחילת חיי הנישואין ישנן עליות וירידות אשר ברובן מתבטאות גם ביחסי האישות. על כן, ראשית לכל, אין צורך להיבהל יתר על המידה מתופעה זו.
מה שכן דורש עיון זו הירידה שממנה לא הצלחתם כל כך לעלות והיא מתפרסת על פני כשלוש שנים. לעניות דעתי התגובה המילולית של רעייתך על פני התקופה יושבת על משהו עמוק יותר ביניכם ואותו כדאי לברר. יש צורך לבנות הקשר מחודש למערכת הזוגית שלכם, דרך תהליך שמתחיל ברצון הדדי לתקן ולא לפרק וממילא תקשורת ישירה ועיסוק בנושאים הבלתי פתורים בחייכם.
את התהליך הזה ניתן לעיתים לעשות ללא התערבות חיצונית, במידה ואכן קיים רצון הדדי לתקן את הדרוש תיקון בכדי לאפשר חיים של שמחה. אם תחושו שאינכם מצליחים לבדכם לגשר על הפערים, ישנם יועצים, מגשרים, רבנים ואנשי מקצוע נוספים שיוכלו לסייע בידכם.
לגופו של עניין, ייתכן שמלכתחילה מכיוון שהיא לא התחברה לאשת החבר, היא הקפידה הקפדה יתרה או אולי חשדה שמשהו קרה (תיארת שגרתם אצלם)
הדברים אותם אתה מתאר הינם סימפטומים, מערכת זוגית בריאה מושתתת על אמון, על כן, אם הסבריך אינם מתקבלים על דעתה והיא אינה רוצה לשכוח ומציינת "לא אשכח לך את זה עד שאמות", נראה שקיימים כאן יסודות הזקוקים לחיזוק מהשורש. אתה טוען שזה לא היה בכוונה, יחד עם זאת אני מציע שלא תשתמש בתירוץ שזו אשת איש, זה עשוי להשתמע כאילו אשה אחרת מותרת, מלבד זאת ניאוף גם אסור למי שאינם חרדים.
לסיכום, אם אתה באמת מנסה שיהיה טוב, כפי שאתה אומר, היא תרגיש את זה. את הפרשנות שהיא לא רוצה בך, כדאי לבדוק מחדש ואם תפסיק לחשוב שאתה מבזבז את הזמן שלך איתה ותתמקד בניסיון לחבר בכל דרך, תוכלו לצאת לדרך חדשה מחוזקים ושמחים בעז"ה.
בברכה רבה
עזרא היידו MCI מאמן מומחה ומגשר משפחה, ברוח היהדות