אז ככה,אני בת 15 וחצי....יש מישו שאני מכירה בן 19 וחצי.אני מ-א-ו-ה-ב-ת בו....כל היום חולמת עליו,אבל אני לא משלה את עצמי שיקרה איתו משהו.הבעיה היא שבסתר ליבי אני מאד מקווה שכן יקרה משהו....אני מנסה להסיח את דעתי אבל זה לא הולך,כל פעם שאני רואה אותו,זה קורה הרבה אני מרגישה מרוקנת.
מה עושים?איך להפסיק לאהוב???
קראתי פה תשובה שצריך להפנות את רגשות האהבה בגיל הזה לאפיקים אחרים.הבעיה שאין לי לאן... ההורים שלי לא כ"כ רוצים שאני אתנדב הם פוחדים שאני אקח את הדברים כרגיל יותר מידי ללב.... אני אובדת עצות...
תודה ויישר כח גדול!!!
(אין לי מייל,מקווה שבכל זאת תענו....)
תשובה
שלום לך.
ישנם הרבה פרטים שלא ציינת ובהם האם במסגרת בה את חיה קשר עם בחור ועוד בהפרשי גיל שכאלה באים בחשבון וכד.
מתוכן דברייך נשמע שהדבר מאד לא מקובל ולכן את שואלת איך להמשיך הלאה.
ראשית דייקת בדברייך. את אכן מאוהבת בו אך לא אוהבת אותו. לא מתקבל הרושם שאת מכירה אותו לעומק או שהצלחת לעמוד על יתרונותיו כמו גם חסרונותיו ולרצות להיות בקשר עם כל צדדיו.
אין ספק שכיף להיות מאוהבים, אך זה לא הכל.
לכן ראשית זכרי שרגשותייך כלפיו הם רגשות. ככאלה הן לא נענות לככלי בקרת שכלית ובקורת המציאות.
שנית, נכון למלא את חייך במיוחד עתה בימי החופש הגדול בדברים אחרים. מצאי עבודה, התנדבי במקום אשר יהיה מקובל גם על הורייך, היפגשי עם חברות, עשי ספורט ואיגרי כוחות.
אם ממש בא לך להיות פסיכולוגית של עצמך הפני אל עצמך מספר שאלות: למה דווקא הוא? האם יתכן ואת ממלא את מחשבותייך בו כדי לא למלאם בתכנים אחרים? באיזה מקום זה מעמיד אותך מבחינה חברתית? ועוד.
יתכן ותלמדי דברים מעניינים וגם תצליחי להפרד ממנו בליבך.
בהצלחה,
נחמה קירשנבאום - אבינר, מכון שילה.