אהבה....

אני בת 35, גיל שבו כבר לא מתאהבים סתם... אפשר לומר שאף פעם לא התאהבתי-אהבה אובססיבית. אני גם לא מחזיקה ברזומה שלי הרבה אהבות גדולות. אני בחורה מאוד רגשנית, אבל לזכותי יאמר שאני מחוברת למציאות. אני עובדת, בעלת תואר שני, מחזיקה ומפרנסת את עצמי מגיל צעיר. ובכן, לפני 7 חודשים, ערב של תחילת הקיץ, יצאתי לטיול הלילי עם הכלב שלי. כמה מטרים ליד הבית עצר רכב, ובחור פתח את החלון ושאל בגימגום ובמבוכה: אם, אני נשואה? התגובה הראשונית שלי הייתה רתיעה, כי אני לא אוהבת את סוג הפניות האלו ברחוב. אבל משהו אצלו היה שונה... דרך הדיבור, המבוכה, וני מודה שגם שהשרתי מבט, משהו במראה עיניו עשה לי משהו בלב. ואז עניתי שלא, אבל בחשדנות, ועדיין בקרירות. והוא לא כל כך מצא מלים, הרגשתי שהוא מאוד נבוך ואוד תמים... ואז עבר עוד מכונית והוא חנה את רכבו ושאל, אם הוא יכול ללוות אותי בטיול. אמרתי שכן, ואז כשהוא יצא וראיתי אותו הרגשתי הרגשה שרק גבר אחד בעברי גרם לי להרגיש. בעצם 11 שנה לא הרגשתי הרגשה דומה. שפת הגוף, התמימות, המבט, החיוך... אבל אז גם הבחנתי בפרט שלא עשה לי טוב, אני חייבת להודות. פתאום הבחנתי שיש לו כיפה על הראש. התעלמתי, הלכנו צת ופיטפטנו, וא"חכ, התיישבנו על ספסל והמשכנו לדבר. ואז הוא סיפר לי שהוא רוו בן37 מהנדס אלקטרוניקה. גיליתי בחור מבריק... ובאיזשהו שלב אחרי אולי 3 שעות שאנחנו משוחחים ושהוא אמר שלעולם לא פנה כך לבחורה, ואיך שהוא ראה אותי הוא הרגיש שזה(אני כביכול)זה מה שהוא דמיין כל החיים. ואז הייתי חייבת לגלות כנות ואמרתי לו, אם מעבר לכך שיש לי שיער בלונדיני ארוך, ועיניים כחולות וגיזרה דקה, ואני נחשבת לבחורה יפה מאוד, ואחרי ששוחחנו, אז הוא הבין שאני אינטילגנטית,שנונה,בעלת תפיסה מהירה,אבל ופה האבל הגדול,אם כך הוא מדמיין אחת שאיתה הוא רוצה כהגדתו, ואני מודה שגם ההתנהגותו כמשהו רציני. בחורה שכבר לא ממש בחורה. בשורט, עם גופיה. קעקועים, מזכרת משנות העשרים שלי, עוסקת בתחום המדע, אם השקפת עולם אחרת... לא היתה לא תשובה ברורה. ניפגשנו גם למחרת על הספסל, וא"חכ התחלנו לשבת כמע כל ערב בבית קפה, ובמשך היום שיחות בטלפון ומיילים, ורק אחרי שבועיים הוא נענה להזמנתי לבוא אלי הביתה לקפה. הכל נשמע עד פה כסיפור אהבה מאגדות, אבל כנראה שזה קיים רק באגדות... אחרי כמה שבועות התחילו קצת נגיעות בייננו. מבחינתי זה היה בסדר, אבל הוא כל הזמן הרגיש שהוא לא בסדר. וזה התחיל לגרום לי לתיסכול, ולא לרגשות אשם. אני הבנתי שהוא אדם חזק מאוד, יותר "להיות חכמה, במקום צודקת". כל הויתורים נעשו מהצד שלי, דבר שאני לא הייתי "גזר", אבל גם את ה"מקל". בטוח שעשיתי טעויות, אבל היה בסיס טוב, ואז בדיעבד יש לי הרגשה שהוא הלך לאחד הרבנים שלו להתייעץ. על סמך השם שלי ושל אימי ותאריך לידה וכנראה מה שהוא הציג, בלי לשמוע אותי ואת מידותי ואת כל מה שהייתי מוכנה לעשות ועשיתי עבורו, כנראה שאותו רב אמר לו שאני לא הזיווג שלא. להבדיל מפסיכולוג או יועץ זוגי. ואז אחרי ויכוח קטן שתמיד היה עובר, הוא חתך את הקשר דרך מייל במחשב. אני יודעת שאני צריכה ללמוד מזה ןלהמשיך הלאה, אבל אני לא מסוגלת. אני בקושי ישנה, לא אוכלת, רופא המשפחה רשם לי וואליום בשביל שאני יוכל להמשיך לתפקד. אני עסוקה באיך לחזור ללבו, איך לתקן דברים, לנסות אולי לרב שלו. אני לא אחת שמוותרת בקלות, אצלי המילה "זיווג" היא לא בלקסיקון... אני עדיין לא בשלב של להרים ידיים? אני יודעת שאין פיתרונות "אינסטנט", אבל אולי אתם יודעים דרך לנסות לתקן דברים במקרה כזה... תודה

תשובה

שלום

אני לא בטוח שהבנתי את הכל, את טענת שאת שכלית ואת לא מתאהבת בקלות ופתאום ביום בהיר פגשת את האביר על הסוס הלבן.

האמת היא שאני לא מאמין באהבה במבט ראשון. אם אהבה מגיעה מהר היא גם הולכת מהר. כמו כל דבר שמשיגים מהר ללא עמל. אנשים שנופלים ב"אהבת הולייווד" בד"כ חווים נפילה אחרי שנה ומגלים שלא נשאר שום דבר מ"האהבה הגדולה שהיתה להם". ואני שוב לא מסכים איתם, אהבה לא סתם נעלמת אלא פשוט שלא היתה להם אהבה גם לפני כן.

וזה בגלל שמה שהם קוראים "אהבה" זה אהבה מזויפת, וזה צפוי וצריך לחלוף ולפנות מקום לאהבה אמיתית.

אני גם לא מסכים לבדיקת זיווג ע"י גימטריות. אני לא מכיר אדם דתי או חרדי שבודק את הזיווג שלו ע"י גימטריות אני גם לא מכיר רב אמיתי שמאשר או פוסל זיווג ע"י גימטריות. אין לזה שום מקור ושום מקום ביהדות. לא מצאתי בתנ"ך כולו ולא בשום ספר הלכה, גמרא, או בספרי שותים כאלה דברים.

אין שום מקור לדברים האלה. חכמינו מעולם לא פנו לבדוק את זה. מה שכן בדקו ואמרו לבדוק זה את המידות של בן הזוג, יראת שמיים, טוב הלב.... מעולם לא אמרו ללכת לבדוק גימטריות, זאת שטות חדשה שהמציא מי שהמציא ובד"כ גם לוקחים בעד זה כסף דבר שאין כדוגמתו ואין לו אח וריע ביהדות.

כמו שאת לא מאמינה בפתרונות "איסטנט" גם אני לא מאמין ב"גימטריות איסטנט" או ב"רב גימטריות איסטנט" ושאר שטויות.

וכמובן שאיני מאמין ב"אהבה איסטנט".

בהצלחה

שמואל, כולנו שדכנים