אין אחד מאתנו שאינו מבטא בדבריו את העובדה כי הדבר החשוב ביותר בעולם הוא חינוך, ואף על פי כן רבים מאתנו מנסים לשכנע את ילדינו שלא ללכת לעסוק בחינוך, אלא בדבר מכניס יותר ומתסכל פחות; אנו רוצים שלילדינו יהיו מיטב המורים והמחנכים, אולם רבים מאלה שמסוגלים למלא משימה זו פונים לקריירות בתחומים שונים לחלוטין; החינוך מותנה גם בכבוד תלמידי חכמים ובהערכת המורים, אולם ילדינו שלנו שומעים מאתנו דברי ביקורת חמורים על צוות ההוראה, ולעתים מזומנות מקבלים גיבוי להתנהגותם על אף הביקורת הנשמעת מהמוסד החינוכי; אין אנו רוצים כי המורים ישמשו כשמרטפים אך אנו עצמנו שמחים מאוד "לזרוק" על בית הספר את כל הבעיות של ילדינו; חלומנו הוא שילדינו יגדלו כילדים יראי שמיים ואוהבי תורה, אך באסיפות הורים התור הארוך הוא דווקא ליד חדרי המורים לאנגלית ומתמטיקה; מעמדות בחברתנו נקבעים גם על ידי גובה המשכורת, אולם אין אנו מוכנים לבטא זאת כאשר מדובר במשכורות מורים - כל הפרדוכסים האלה ועוד אחרים מלמדים על הסערה הגדולה שענייני החינוך נמצאים בהם.
סערות אלה מחייבות אותנו למצוא עוגן אחד יציב ומרכזי עם פתיחות שנת הלימודים, שהתחילו בראש אלול וממשיכות עד "ראש חודש ספטמבר". העוגן היציב והקבוע הוא הצורך החד משמעי להעמיד את שלוחי הציבור שלנו - המורים - במקום הראוי להם. הם, המורים, עוסקים בנושא החשוב ביותר בעולם; הם המורים ממלאים שליחות עילאית לטובת כל אחד מילדינו ולטובת האומה הישראלית בכללה; הם המורים ראויים לכבוד ולהערכה, ואנחנו כהורים וכרבנים צריכים להעניק להם כבוד זה לא רק במילים ובחיבוק, אלא גם בהחלטות ובמעשים. בעיקר אנחנו צריכים להטמיע בתוכנו את ההכרה שילדינו זקוקים לאותה סמכות העומדת מולה, ושהצוות החינוכי של בתי החינוך אינו שק האגרוף של המשפחה; הם המורים זקוקים לאפשרויות הרחבות למילוא משימתם - למן השקטת דאגתם לגורלם האישי - כולל הכלכלי - ועד לתנאי מרחב ועבודה שמאפשרים להם לעשות את מלאכתם נאמנה; הם אלה שראויים לקבל מאתנו את תנאי ההשתלמות, ההתקדמות, הרענון, התסיסה הרוחנית וכל אותם דברים נדרשים.
מובן מאליו כי הדרישות הן הדדיות. מובן מאליו כי תנאים אלה הם כלים בלבד, אולם בסופו של דבר מה שמכריע את הכל הוא התוכן. אנו רשאים לצפות מהמורים לחיות באותו פרדוכס, שבין סמכות המורה ובין החיבוק החם, בין העברת חומר לפיתוח חשיבות יצירתית, בין עמידה בבחינות הבגרות ובין תהליך חינוכי, בין הדרישות המגביהות עוף ובין הכרה ביכולות התלמיד, בין הצבת אלטרנטיבה לבינוניות הבתים ובין חשיבות קישור ההורים והתלמידים. זו משימה קשה מורכבת ומסובכת לעסוק בחינוך, ודווקא בשל ההערכה הגדולה לעוסקים בחינוך ישנו צורך מיוחד גם לצפות מהם למלא את משימתם נאמנה, ולגדל דור נוסף של ממשיכי תורת ד לתוך מציאות החיים ממש.
תפילת הדרך של המורה היא הברכה היותר גדולה שהם ראויים להם. תפילה גדולה שיצליחו בשליחותם, שיוליכו את ילדינו בשלום ויצעידו אותם לשלום, ויביאו אותם למחוזות רבים ומגוונים שיעניקו להם חיים ושמחה ושלום. שיינצלו מכל החיות הרעות שבדרך: מהורים מעיקים ותלמידים חצופים, מקיצוצים מטרידים ופיקוחים מצמצמים, ממחלות וצרידות ומשחיקה ועייפות. שישלח הקב"ה ברכה והצלחה לכל העוסקים במלאכת החינוך, ובעיקר שמחה גדולה על הזכות הגדולה שנפלה בחיקם. שנהא כולנו נושאים חן בעיני אלוקים ואדם, פותחים את הלב האחד לשני, ומעריכים את החשיבות הגדולה של כל תחום בו אנו עוסקים. שימלא ד משאלות לבותיהם לטובה, ויתמידו בשליחותם לאורך ימים ושנים, שהיא המעניקה את המשמעות היותר גדולה לצלם אלוקים שבאדם.