האם "אנחנו" באמת הכי טובים? הישגי תלמידי החינוך הממלכתי-דתי במבחני יהדות מראים דווקא שלא. במבחני היהדות של החינוך הממלכתי דתי נבחנים קרוב ל-14,000 תלמידים מכיתות ד ו-ה בבתי ספר דתיים שונים ברחבי הארץ. המבחנים נועדו להעריך את רמת התלמידים בתחומי היהדות - תלמידי כיתות ד נבחנים על ספר במדבר, ואילו תלמידי כיתות ה נבחנים על נושאים מרכזיים בדינים ובתורה שבעל פה. תוצאות המבחן שנערך בשנה הקודמת מראות ככל הנראה על בעיה חמורה בקליטת החומר ובהבנתו: תלמידי כיתות ה הגיעו לציון ממוצע של 70, ואילו תלמידי כיתות ד לא הצליחו לעבור את הציון הממוצע 56.
לא ידעו להשלים את הפסוק
תוצאות המבחן על ספר במדבר חולקו לשלוש: בפרק המתייחס להבנת המקרא עמד הציון על 59, בפרק על רש"י היה הציון 50 בלבד, ואילו בפרק שבו נדרשו התלמידים להשלים חמישה פסוקים בעל פה, היה הציון 59. ציוני הבנים (54) היו נמוכים בשלוש נקודות מציוני הבנות (57).
בתוצאות המבחן של כיתות ה, שעסק בדינים ובתורה שבעל פה ונערך במתכונת אמריקאית בה יש לסמן את התשובה הנכונה מבין ארבע אפשרויות, נרשם ציון נמוך במיוחד בפרק בנושא תורה שבעל פה - 56. בפרק "בין אדם לחברו" נרשם הציון 66. הציון הכללי, 70 מהווה ירידה של 6 נקודות מציוני המבחן שלפני שנתיים.
עוד גילו תוצאות המבחן כי קיים פער ממוצע של 20 נקודות בין הישגי התלמידים שהגיעו ברקע חברתי - כלכלי גבוה (65) להישגי תלמידים שהגיעו מרקע חברתי-כלכלי נמוך (45). ציון נמוך במיוחד נרשם בקרב קבוצת העולים בחינוך הממלכתי דתי - 30 נקודות בלבד.
החרד"לניקים אשמים
ד"ר מתי דגן, שעמד בעבר בראש מינהל החינוך הממלכתי דתי, אומר בשיחה לכיפה כי "ברור שכל כישלון מעיד על עצמו, ללא ספק. אבל אני מעריך שהניסיון לחדד ולהתפצל מבחינה אידיאולוגית גרם להזנחה של הישגים לימודיים בכל המקצועות. בתקופה שהייתה אחדות אידיאולוגית היו הישגים יותר גבוהים, ואפשר לראות את זה דרך הזכאות לתעודת הבגרות. במבחני הבגרות באותה תקופה, הממלכתי דתי היה במקום הראשון בארץ. אני טוען שההתפצלות האידיאולוגית של החרד"לים מצד אחד ושל אחרים מצד שני, גרם להזנחת האוכלוסיות החלשות, וכשאתה מזניח קבוצה חלשה, הממוצע יורד".