מאמרו של אבישי, הציג בצורה קריקטורית והומוריסטית את "מקרי הקצה" המתרחשים מפעם לפעם ביחסים שבין משפחות לבין השמרטף שלהן. העיסוק בנושא התחיל בשאלה שהגיעה אלי במסגרת השו"ת מסרונים" והמשיך בשיעור שניתן לנוער בליל הושענא רבה. התסיסה שעלתה בין הבנות במהלך השיעור המחישה שזהו נושא שמעסיק אותן, וכדאי להציף אותו לדיון ציבורי.
1. "היא הגיעה בשש... אך פתאום הם נזכרו שהם צריכים אותה רק בשבע וחצי".
על פי ההלכה, מגיע לה תשלום חלקי על אותה שעה וחצי. ישנם מקרים בהם מגיע לה תשלום חלקי גם אם הודעתם לה על הביטול לפני שהגיעה לביתכם. כדאי לשאול בכל מקרה מה ההלכה.
2. "הגדול קודח מחום". "אותו צריך לקלח". "הם ישנו הרבה בצהריים, אז אל תיבהלי אם הם לא יירדמו".
אמנם מקובל לתת תשלום אחיד לשעה בלי להתחשב ברמת הקושי; אבל נכון להוסיף תשלום על מה שדורש מאמץ גדול במיוחד, ולכל הפחות לדבר על כך מראש בצורה פתוחה.
3. "צחנה זוטא עולה מטיטולה של הבת הקטנה".
מקובל למסור לשמרטף תינוק נקי (אם לא קרתה תקלה של השנייה האחרונה ומסבירים זאת לשמרטף). מספיק קשה לטפל בלכלוך שיהיה במשך השמירה עליו. להשאיר בכוונה את החלפת הטיטול לשמרטף, זה לכל היותר "כשר, אבל מסריח...".
4. "לסדר את כל הסדום ועמורה שנשאר כאן, גם הכיור גדוש ואם תוכלי גם להעביר סמרטוט".
על משק בית מקובל לשלם שכר הרבה יותר גבוה מאשר שמרטפות. האם לא נשלם לה שכר הוגן רק בגלל שהיא לא העיזה לבקש?!
5. "יצא 37 שקלים ו-45 אגורות על 3 שעות ו-23 דקות שמירה, אז עיגלנו לך את זה ל-37 וחצי".
הסיפור הזה הוא חלק מהקריקטורה. אני לא מאמין שיש אצלנו כזאת קטנוניות...
6. "נשתדל להביא לך את זה בשבועות הקרובים".
למה להפסיד את מצוות "ביומו תתן שכרו"?
7."את בהחלט יכולה להזכיר לנו. אל תרגישי לא נעים כמו בפעמים הקודמות".
ומה יקרה אם עוד פעם היא תרגיש לא נעים ואתם תשכחו?
על כך אוסיף עוד כמה שאלות מן הכיוון ההפוך:
1. "סגרתי עם משפחה ופתאום אני רואה שזה לא מסתדר לי ".
אמנם את לא שפחה של המשפחה, אבל יש לך אחריות לעמוד בדיבורך. תעזרי להם למצוא מחליפה.
2."הוזמנתי למשפחה עם הרבה ילדים קטנים, כולל מקלחות, ארוחת ערב והשכבה לישון. אני חושבת שמגיע לי יותר אבל לא נעים לי להגיד להם".
אמנם נכון היה שהם יחשבו על זה לבד, אבל את לא יכולה לזרוק את הכול על המצפון שלהם. תמצאי את הדרך להגיד להם. הם יודו לך על הפתיחות.
3. "הייתי אצל משפחה לפני חודש והם עוד לא שילמו לי".
להזכיר להם זו מצווה מן התורה "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". אל תרגישי לא נעים. אם הם ייזכרו רק בעוד שנה שלא שילמו לך, הם ירגישו עוד יותר לא נעים. אז תעזרי להם עכשיו...
ולסיום, הצעה: אולי כדאי לשבת פעם, כמה בנות העוסקות בשמרטפות וכמה אמהות המזמינות שמרטף, לשוחח על בעיות שישנן או עלולות להיות, ולחשוב על כך ביחד. ואולי הגיע העת לכתוב תקנון מוסכם בין המשפחות לשמרטפיות?