 |
|
הכל בגבולות ההלכה. רחל קרן.
|
אז איך הגעת לעיסוק בפמיניזם דתי?
התהליך מתחיל במודעות. התחלתי לשים לב לעוולות המתקיימות סביבי, עוולות שהתקבעו במרוצת הדורות, סימני השאלה התרבו, וככל שלמדתי יותר כך ראיתי יותר את העוול שנעשה לנשים.
מתי הפכה המודעות למעשה, מתי חל המעבר מפסיבי לאקטיבי?
כשלמדתי תורה. בדורות האחרונים התרגלנו לכך שנשים לא לומדות תורה, נשים מודרות מהלימוד ומהיצירה התורנית, וכך התחלתי ללמוד וללמד, מתוך רצון לשנות את פני היהדות, ולאפשר לנשים מרווח רחב יותר לעבוד את השם.
לשנות את הפַּנים או הפְּנים?
השינוי אינו קוסמטי בלבד, יש אספקט של שינוי פני היהדות והמראה, אך לא רק, השינוי של לימוד תורה על ידי נשים הוא שינוי מהותי, במיוחד הנושא של פסיקת הלכה על ידי נשים.
בואי נדבר קצת על העשייה של קולך, מהן פעולותיו של הארגון?
ניתן לומר כי קולך פועל בשתי מגמות "סור מרע" ו"עשה טוב".
המגמה של סור מרע כוללת את הפעילות המוכרת למען העגונות ומסורבות הגט. ארגון קולך הוא חלק מקואליציית "עיקר" ארגון גג בו חברים ארגונים רבים הנאבקים למען נשים אלו.
ביחד עם ארגון אמונה, פועל קולך בפועם למניעת פגיעה מינית, פורום שפועל להוצאה מעבודה חינוכית חשודים בפגיעה מינית. הפורום, שפועל בדיסקרטיות מוחלטת, שמטרתו להגן הן על המתלוננים והן על הנילונים, לבל תהיה פגיעה בשמם בטרם משפט.
החלק של "עשה טוב", כולל תכנית לימוד להעצמת נשים שאנו משווקים בתיכונים דתיים לבנות, אנו מקווים כי בקרוב תשווק תוכנית הלימוד גם לחטיבות הביניים וגם לישיבות תיכוניות. תכנית ההעצמה מטרתה להקנות לנשים מעמד, בטחון וידע, ומכוונת למניעת הדרה, קיפוח ואפליית נשים, והכול באמצעות באמצעות הבניית שיח ושפה שונה, שאינה מפלה וממדרת הקוראת לבחינה מחדש ושינוי של הנחות יסוד. הקמת המשפחה ממקום של כוח וידע. ממקום של שותפות בקהילה. אנחנו קוראים לכך שלנשים ישובו ויהיו תפקידים בבית הכנסת, בוריאציה מגוונת והכל כמובן בגבולות ההלכה, המאפשרת הרבה הרבה יותר מהמקובל בבתי הכנסת כיום.
האם הארגון פועל גם למען מסורבי גט, הלא לאחרונה נתבשרנו שיש יותר מסורבי גט בישראל ממסורבות.
יש לומר שהארגון פועל להצגה נכונה של נתונים, הגברים אינם עגונים, הם מסורבי גט.
אישה שהיא עגונה תקועה לעולם ועד, הבעיה של הנשים העגונות היא מהותית ועקרונית ורחבה הרבה יותר מבעיית הגברים.
בית הדין הרבני מתנהל בואקום שאינו חי את המציאות. השינוי במעמד הנשים לא חלחל אליו,.
המאבק שלנו הוא כנגד הסחטנות בבתי הדין הרבניים. מרגע שתיפסק הסחטנות והדיונים יהיו רק בשאלת הגירושים והנישואים מבלי לדון בשאלות כספיות וממוניות כלל, ישתפר גם מצבם של הגברים.
בית הדין חייב להשתמש בכלים שקיימים ונמצאים בידיו מדורי דורות לחיוב שני בני הזוג להתגרש.
מה תגידי כנגד הטענה של גברים דתיים, שבמידה ויהפכו למסורבי גט גם חייהם שלהם יתקעו, הם לא יחיו בחטא, שכן הם דתיים, ולא יקימו משפחה ללא חופה וקידושין.
אני מקבלת את הטענה הזו, ואכן גברים אלו נמצאים במצוקה. אנו מקווים שכשתיפתר בעיית הסחטנות רוב מקרי המסורבים ייפתר מהר יותר. אולם כנגד מי שפועל מכוונה לפגוע ולהרע לבן זוגו לשעבר, הן נשים והן גברים, קשה מאוד לפעול, שהרי כסף אינו המניע אותו אלא הנקמה.
חוק המזונות נותן לבית הדין יכולת להפעיל סנקציות כלכליות ופגיעה בכיס, אני סבורה שלו היה נעשה שימוש בכל המקרים בהם מוצדק לעשות שימוש בסנקציות אלו, מספר מסורבי ומסורבות הגט היה נמוך בצורה משמעותית
הזכרת מקודם קהילה, מה יחסו של קולך למשפחות שאינן המשפחות הגרעיניות המוכרות?
במסגרת הפעילות של קולך לשינוי פני הקהילה, אנו סבורים שיש מקום גם למשפחות שאינן המשפחות במתכונת הרגילה והמוכרת של אבא ואמא וילדים.
ידוע לנו כי משפחות שבראשן אם בלבד מתקשות מאוד להשתלב בקהילה, אנחנו קוראים לנשים אלו: האלמנות, הגרושים והחד הוריות "שקופות": הן אינן חלק מבית הכנסת שהוא הביטוי החזק ביותר של הקהילה.
ביחס לרווקות החד הוריות, בוודאי שמלכתחילה הינו רוצים לראות כל אישה ואישה מקימה את ביתה מאהבה וקבלה, אך הצורך באמהות קיים אצל כל אישה, ונוכח השעון הביולוגי והעובדה שכאשר תורם הזרע הוא גוי אין, למעשה, מניעה הלכתית, יש לאפשר גם קיום שכזה.
צריך להתייחס גם לנשים בגיל השלישי. אישה שהתאלמנה או התגרשה כאשר ילדיה בגרו, עלולה להישאר בשולי הקהילה למשך עשר ועשרים שנה! ונושא יידון במהלך הכנס הקרוב בהרחבה.
בעקבות התהלוכות והמצעדים : הומוסקסואלים ולסביות דתיות, יש חיה כזו?
מצד אחד - בוודאי שיש. אי אפשר להמשיך ולהתעלם.
מצד שני- אין לי שום פתרון לעובדה החד משמעית שיש איסור משכב שכר מדאורייתא ובתורה שבעל פה יש איסור על משכב נשים. אף אינני יוצאת כנגד הלכות אלו.
וכנראה שיש קונפליקטים שלעד יוותרו דילמה, שלא ייפתרו אף פעם.
עם זאת, אנו כחברה לא ממונים על שיפוט החברים בקהילה, אנחנו מקבלים אנשים שבאורחות חייהם ממש לא שומרים על תרי"ג מצוות, אנשים לא מסולקים מהקהילה על לשון הרע המשולה לשפיכת דמים , ולא על הונאה ועברות פליליות בכלל. אז כמובן שבאספקט החיובי - צריך לפעול להגברת יושר הכפיים ולשון הרע. אולם אל לנו לשפוט את חברינו. המאבק של ההומוסקסואלים והלסביות הדתיים נגד יצרם, כך אני מתארת לעצמי, הוא עצום. עליהם נאמר אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, כך שיש לקבל אותם באמפטיה, אך לא נשנה את התורה.
ואת רחל, לאיזה מגזר היית רוצה להגיע, ואיזה שינוי היית רוצה לעשות אצלו?
הייתי רוצה לראות שינוי באובייקטיביזציה של הנשים, בפסיקה המתמדת שהדרך להתמודדות עם היצר הגברי הוא בכיסוי והגבלת האישה.
הייתי רוצה להגיע למגזר המכונה דתי ציוני לאומי, להצליח להשפיע על הנשים ולהביא לכך שיתפסו את עצמן כשוות ערך.
אני רוצה לראות אותן חברות בית כנסת פעילות, כשוות ערך לגברים - כל אחד עם אופיו ומאפייניו היחודיים. עם שוויון והערכה וכבוד, עניין זה מאוד מאוד חסר במגזרנו. הדרת הנשים מעולם ההלכה והיצירה ההלכתית היא הפסד מתמשך שלנו. כל היכולת האינטלקטואלית והיוצרת מתפספסת כשאינה מנותבת לעולם ההלכה.
בסך הכל, זה מוסיף לעומק ההלכתי שלנו, זו נאמנות להלכה וזו עבודת השם, נשים שבוחרות להישאר דתיות ולהיאבק מפנים על זכותן לשלב יצירה ועשייה עם מסורת.
מי שנלחמת זו מי שאכפת לה, מי שההלכה היא חלק מסדר יומה, אנחנו מוותרות על מימוש עצמי, כניעה וצייתנות - שם יש לנו מחלוקת.
מה הכי היית רוצה שיקרה: שיתמלאו השורות בעוד נשים שמקומן הראוי הוא כזה שמאפשר להן להיות מובילות מכריעות ולא מובלות ולא נדחקות לפינה שהוכנה להן וככה יתייחסו גם אליהן בכבוד, הן בביה"ד וביהכ"ס והן על גופן.
בשבוע הבא יקיים ארגון קולך את כנס אישה ויהדותה לפרטים נוספים.