קואצ'ינג למידות

איך אפשר ללמד את הילד להיות אדם טוב יותר ולהתמודד עם מצבים קשים?

חדשות כיפה שלומית שוגרמן 06/08/09 00:00 טז באב התשסט

קואצ'ינג למידות
Leonid Mamchenkov-cc-by, צילום: Leonid Mamchenkov-cc-by


איך ניתן לסגל לילד (ולמבוגר) תכונות טובות ולהקנות לו כלים שיעצבו אותו כאדם בעל כוחות נפש ומידות טובות. אילו כלים ישרתו אותו בזמן אמת - בעת כעס וחרון, בעת קנאה ותחרות, בעת דיבור לשון הרע ורכילות?

ברצוני להציע גישה של אימון יהודי - המשלב בין כלי האימון הקלאסיים (הקואצינג) לבין כלים מהעולם היהודי.

ביסוד שתי התפיסות הללו טמון עקרון-על אחד והוא עקרון הבחירה החופשית. עקרון המכיר ומוקיר מסוגלות ואחריות אישית ותהליכים הכרוכים בקבלת החלטות, מבוססי "אני מאמין".

כדי להכשיר את הילד לתהליך מחנך זה, יש לעבור איתו תהליך "הבשלה" והכשרה. בעיתוי מתאים, נשב עם הילד בשיחה בארבע עיניים ונעצב עימו חזון. חזון שהוא מטרת-על שבוחנת איתו את השאלה - איזה ילד הוא רוצה להיות ולאן הוא רוצה להגיע? השיחה מושתת על אווירה בה הילד זוכה למלוא ההערכה והאמונה בכוחו וביכולתו ובאחריותו. (על כך כבר הרחבנו).


איך להתמודד עם כעס? (צילום: lanz-cc-by-sa)


עלינו, הורים כמחנכים, לתת קרדיט עצום לילד ולהבין שאכן יש לו בחירה חופשית. ברצותו ייבחר בטוב וברצונו לא ייבחר בטוב. אנו מוגבלים ברמת השליטה שיש לנו על ילדינו וביכולתנו לקבוע עבורם. אנו בגדר שליחים ובכך אנו מעניקים ומלווים, אולם יש שלב בו אנו מוכרחים להרפות, לבטוח ולהתפלל שההשקעה תשא פרי.

בחזון, הממוקד לצורך ענייננו לבניין האישיות וההתנהלות העצמית, נדלה מהילד באילו תכונות אופי הוא בוחר. האם הוא רוצה להיות כעסן או נינוח, אחראי, עצמאי, יוזם או תלותי, רגזן או מאופק (שלא מתרגז בקלות), דבק באמת, עוזר לחבריו, שומר על אחיו, מנקה את החדר וכו.

נזכור שמטרתנו כהורים היא להקנות לילד כלים וכוחות כך שיוכל לנהל עצמו מתוך מודעות ובחירה וברמה הגבוהה יותר מטרתנו לפתח את נשמתו ולכוונו להיות יהודי טוב, אדם טוב עם מידות טובות, שומר תורה ומצוות ומתקדם מבחינה רוחנית. איך, אם כן, מתקדמים כשבכל פעם נקרה לפתחנו ניסיון. כשאנו עומדים בפני מריבה, ויכוח, כעס, דיבור לא יפה, רכילות, לשון הרע, שקר - מה אז עושים?

דבר ראשון מחדירים להכרתו של הילד שיש לו בחירה חופשית. אף אחד בסופו של דבר לא יכול לקבוע לו איזה ילד הוא בוחר להיות - ירא שמים, מקפיד במצוות, שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. ברגע האמת נאמר לילד - אתה הוא בוחר מי אתה רוצה להיות באותו הרגע: זה שהצבנו בחלום, בחזון, במשאלת הלב שלך, או זה שלא עומד בהחלטותיו. רק אתה עצמך יכול להחליט אם לתת לבעירה לבעור ולסערת הרגשות לנהל אותך, או - להשתלט עליה.

כל ילד בתוך-תוכו יודע מה עדיף. וכל ילד יודע היטב מה מעליב ופוגע, מה אמת ומה שקר. ביכולתו לבחור אם להעליב וגם אם להיעלב. ביכולתו לתמרן עצמו, לאישיות שהוא מעריך בחזונו.

אני מציעה ללקוחותיי הקטנים שתי דרכים להתגברות בשעת אמת המסייעות להם להתעשת. האחת היא תפילה והשנית היא מנטרה (משפט החוזר על עצמו).

אציין שלא חייבים להיות אנשים דתיים בשביל להסתייע בטכניקה הזו, מתאמנים שאינם דתיים, גם מקבלים ממני את טיפ התפילה באהבה. היות ותפילה היא מעין מדיטציה בה אדם מתכנס אל תוך עצמו ומבקש את הדבר הכי עמוק, פנימי ואותנטי עבורו, היא ביטוי לרצון פנימי ואמיתי. שומה עלינו כדברי הרמח"ל בדרך ה (חלק ד, פרק ה, א). שעלינו לבקש ולהתכוון, על מנת לזכות בבקשה ובשפע הראוי לנו.

אנו מחברים עם הילד תפילה אישית המדוייקת בניסוחה לצורך האישי לו זקוק הילד. חלקה במילותיו וחלקה מן המקורות. ברגע שקורה אירוע שמלהיט אותו, באותו הרגע, במקום להיסחף הוא מתכוונן למילים, מתרכז ואומר בפיו או בליבו: "אלוקי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה", "אנא השם, הסר כעס מליבי (קהלת יא י) ..ושאפילו הכעס מתגבר, לא יבער הרבה וילך (מסילת ישרים יא סד). "שלא תעלה קנאת אדם עליי ולא קנאתי על אחרים" (מהתפילה) ועוד. זו לדעתי המשמעות של "לחיות בתפילה", אין הכוונה לשלוש תפילות ביום, אלא בכל רגע נתון לפנות אליו יתברך ולבקש ממנו. התפילות הינן תפילות אמיתיות, אישיות, מרגשות, קצרות ונהירות.

מנטרה - הכוונה למשפט חיובי שנוסך הרגשה טובה וחוזרים עליו שוב ושוב ובכך מחלחל הוא לתודעה. מחקרים מורים על קישורים חדשים הנוצרים במוח ומביאים לשינוי תודעתי ממשי הניכר במציאות, באמצעות החדרת מילה המשנה את הרגש ואת ההתייחסות. "אני בריא", "אני יכול", "אני סולח","אין הדבר תלוי אלא בי", "אני רגוע ושלו", "אני דובר אמת" (עדיף בחיוב ולא בשלילה דוגמת "אני לא משקר"). חזרה על משפט זה במשך 30 יום, כל יום 5 פעמים ברציפות, בבוקר לפני היציאה מן הבית בנוכחות מבוגר, וברגע שקורת תקרית, על סף מעידה לומר חזור ואמור - מחוללת בהדרגה, נפלאות.

זו דרך לעבור מהחלק החלש שבנו לחלק העוצמתי והחיוני. זה דורש התמדה, כנות, תרגול ועידוד צמוד שלנו ההורים. אסיים בדברי הרב קוק מתוך סידור עולת ראיה "... הנשמה היא תמיד מתפללת, מתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל..."(ענייני תפילה ב). נישא תפילה שבעז"ה נצליח לבנות ולהיבנות.

שלומית שוגרמן, מאמנת להגשמה. מעבירה סדנאות להעצמת ילדים, הורים ומחנכים (M.A), מרצה במכללות לתקשורת וצפייה ביקורתית