מי מפחד מהחופש הגדול?!

"גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים מהירים", אומר פתגם ידוע, "מגיל 12 עד גיל 18, מזדקנים ההורים בעשרים שנה לפחות...".

אם המשפט הזה עדיין משעשע אתכם, כנראה שלכם אין ילדים בגיל ההתבגרות. עבור הורים רבים התקופה הזו היא משהו שכדאי לעבור אותו כמה שיותר מהר ובתקווה שֶעִם כמה שפחות נזקים. הילד הקטן והמתוק שלהם, זה תמיד ציית לכל פקודה ושש ללכת עם אבא בהתלהבות לבית הכנסת, פתאום מתחיל לגלות ניצני מרדנות. הוא מתחיל לחזור הביתה בשעות הקטנות של הלילה (ולהתעורר בבוקר בהתאם), מוסיקה בקולי קולות נשמעת מחדרו (ולאו דווקא של מרדכי בן דוד), הלימודים והמחויבות לבית לא בדיוק עומדים בראש מעייניו, וגם הבגדים והשער שלו/ה, לא תואמים בדיוק את אופנת מאה שערים. "איך זה קרה? איפה טעינו?", מייסרים ההורים את עצמם, "כשאנחנו היינו בגילו לא חלמנו אפילו להתנהג ככה!" ואולי הגרוע מכל - מה יאמרו הגויים?! סליחה,השכנים?! (אם כי בעניין הזה, בדרך כלל אפשר להירגע. הבן של השכן לא בהכרח ירוק יותר).

ואם כל זה עוד לא מספיק, צרה חדשה מתרגשת עלינו. החופש הגדול, קוראים לו. אני לא מבין את הדבר, רק בגלל שהמורים צריכים חופש כזה ארוך כולנו צריכים לסבול?!, יאמר הגבר בטרוניה. אני כבר יודעת מה יקרה, אחרי שבוע אחד תיגמר לו התעסוקה ואז הוא יתחיל לטפס על הקירות, לעלות על העצבים ולשגע את השכנים, תקונן אשתו.

איך זה קרה? איפה טעינו? (צילום: Quasic -cc-by-sa)

אז קודם כל, בואו ונירגע. הזמן המיוחד של החופש הגדול, טומן בחובו אתגר גדול ואפשרות להשיג דברים יקרים שלא ניתן להגיע אליהם בתקופות אחרות. לא אמרנו שזה קל. בבתים רבים הבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה, וחוזרים רק פעם בשבועיים), נמצאים בבית מהבוקר ועד הערב, והמציאות החדשה הזו, עלולה ליצור בעיות ומתחים. אך מצד שני הפוטנציאל הגלום בה רב ביותר, ואם רק נעבוד נכון נוכל להפיק ממנה המון. ניתן כמה נקודות לדוגמא.

"חנוך לנער"

מצוות החינוך שבמקור מוטלת על ההורים, במהלך רוב השנה מתבצעת בעיקר על ידי שליח - המוסד החינוכי אליו נשלחים הילדים. החופש הוא הזדמנות מצוינת לחזור למצב המקורי. עכשיו כשהבן או הבת נמצאים קרובים כל כך זמן רב כל כך זה הזמן לחנך! ובעניין הזה כל האמצעים כשרים. לפעמים לימוד משותף (אפשר לתת לנער/ה לבחור נושאים או ספרים הקרובים לליבו) הוא דרך טובה, שיכולה אף לתרום לחיזוק הקשר והשיח בין ההורים לילדים באופן כללי. אך פעמים רבות דווקא "החינוך העקיף", זה שבא על ידי שיחות סתמיות על הא ועל דא, פעילות משותפת וחיים ביחד, ודוגמא אישית בהתייחסות לכל מיני תחומים ובהתמודדות עם בעיות - יש לו היכולת להשפיע ולחלחל יותר מכל. חשוב גם לשים לב לשעות השינה של הנער, צורות הבילוי שלו והחברים איתם הוא מסתובב (גם אלו הוירטואליים...דרך אגב, האינטרנט שמותקן בביתכם - הוא תחת ביקורת וסינון?).

מחויבות כלפי המשפחה ועבודות הבית (צילום: tm_lv-cc-by)

מחויבות

חופש הוא זמן מצוין להתרגל למחויבות כלפי המשפחה ועבודות הבית. בני נוער רבים, בפרט כאלו הגרים בפנימייה, יכולים לבלות חודשים ארוכים מבלי שיצטרכו אפילו פעם אחת לנקות את הבית, לשטוף כלים, לתלות כביסה, לשמור על האח הקטן וכדומה. עכשיו זו ההזדמנות להתרגל לנשיאה בעול של עבודות הבית. חשוב לא להגזים ולא להנחית יותר מדי דברים בבת אחת, אך צריך שהנער יתרגל לזה שבחיים יש לא רק זכויות אלא גם חובות. בית הוא לא בית מלון. אינך יכול לגור בו וליהנות מכל שירותיו, מבלי לתת משהו בתמורה (במחשבה שניה, וכי בבית מלון לא משלמים בסוף את החשבון?!...).

"קשר משפחתי"

החופש הוא גם הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר המשפחתי. בין ההורים לילדים ובין הילדים עצמם. אצל משפחות רבות תקופת הלימודים היא זמן בו כל אחד חי לעצמו, כביכול. אם לא סעודות השבת לא היו עוד הזדמנויות למפגש בין בני המשפחה, לשיחה ודיון משותפים ולצבירת חוויות מגבשות. הליכה לקניות ביחד, ביקורים משפחתיים וחברתיים, טיולים משותפים ואפילו ביצוע משותף של עבודות הבית הן הזדמנות מצוינת לחזק את הקשרים, דבר שייתן את פירותיו החיוביים במשך כל השנה.

ובכל זאת - חופש...

וכמובן, לא שכחנו, חופש הוא גם זמן לבילויים ולמנוחה. אומנם לא טוב לאפשר לנער/ה לשבש את הסדרים לגמרי ולהפוך יום ללילה, אבל לא נורא אם הולכים לישון קצת יותר מאוחר וקמים קצת יותר מאוחר (אומנם ישנה מחלוקת ידועה בין ההורים לילדים על ההגדרה של "קצת", אבל עם מעט רצון טוב ניתן להגיע לעמק השווה). בין לבין, זו הזדמנות מצוינת לטייל, להתאוורר ולתת יותר זמן לתחביבים. שאלו את ילדכם מה הוא אוהב לעשות, ונסו לעשות את זה יחד איתו. ייתכן שטיול נועז של שלושה ימים במצוקי נחל דרגות זה קצת יותר מדי בשבילכם, אבל ללכת לאיזה מופע מוסיקלי ביחד, לשחות בים, אולי אפילו לשחק כדורסל (להורים הספורטיביים שבינינו), או סתם לנגן בגיטרה על הדשא, יכולים להיות הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר ביניכם.

הכותב הוא ממנהלי מוקד הנוער "חברים מקשיבים" בטלפון ובאינטרנט