בתי הספר הדתיים-לאומיים מעדיפים להימנע מללמוד את יצירותיהם של גדולי הספרות העברית ובראשם חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון ולהעדיף על לימודי הספרות את לימודי מחשבת ישראל - כך טוען ד"ר צבי צמרת, ראש המועצה הפדגוגית של משרד החינוך, במסגרת כנס התאגדות מנהלי התיכונים שנערך בשבוע שעבר.
במהלך הכנס אמר ד"ר צמרת כי הוא "מוטרד מאוד מהעובדה שכ-40 אחוזים מבוגרי מערכת החינוך לא ניגשו בשנה האחרונה למבחן הבגרות במקצוע". חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מקצוע מחשבת ישראל הפך אלטרנטיבה מועדפת ליחידות הלימוד בספרות, זאת מפני שרבים מהמורים והתלמידים מחשיבים את המקצוע כקל יותר ופשוט יותר ללימוד מאשר מקצוע הספרות.
יצויין כי מקצוע הספרות נחשב למקצוע חובה במערכת החינוך, כיוון שהוא מוגדר כמקצוע "ליבה" המחייב את כלל התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות - אלא שבשנים האחרונות התקבלה נורמה לפיה תלמידי החינוך הממלכתי-דתי רשאים לבחור בין לימודי ספרות ללימודי מחשבת ישראל, העוסקים בקורות חייהם והגותם של חכמי ישראל כמו רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, הרב חיים דוד הלוי ורבים נוספים.
אלא שכאמור, במשרד החינוך החליטו להתנער מהתופעה ולהקים ועדה שתבדוק את הסוגיה ותנסה לחזק את לימודי הספרות בקרב התלמידים הדתיים, הנותרים היום ברובם חסרי השכלה כללית ביצירות ספרותיות קלאסיות ואף באלו העבריות. פרופסור אריאל הירשפלד, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ביקר את התופעה וטען בכנס כי "אף אחד לא מעלה על דעתו שניתן יהיה לבחור בין היסטוריה ומתמטיקה והמחשבה שתלמיד בישראל לא יכיר את ספרות ישראל היא מחשבה שלא באה בחשבון. לימודי הספרות בכל מקום בעולם מבטאים את היכולת של האדם להתמודד עם חיי הרוח".