למי לא קורה שהוא מתלבט נורא בבעיה, ולכל צד יש יתרונות וחסרונות, ואין לו מושג מה לעשות? שהוא או ייכשל או יצליח?
למי לא קורה שהוא מרגיש שהוא מאוד רוצה לעשות משהו, אבל – ההורים, המסגרת, החברים, החֶבְרָה, בית ספר, הרבנים וכו' וכו' – מונעים ממנו, או מפריעים לו, או שהוא מפחד מה יגידו?
מי לא מרגיש הרבה פעמים שהוא נמצא במסלול שהוא לא בחר, שהוא היה רוצה לשנות את עצמו או את סביבתו, והוא בטוח שהוא כבר מישהו מסוים – וזהו!
לכולם זה קורה. כולנו מרגישים ככה. מרגישים שבעצם אין לנו תמיד בחירה. מפחדים שאם נחליט באיזו התלבטות שיש לנו אז זה או הכל או כלום, או טוב או רע, או להצליח או להכשל. זו הרגשה קשה, ועליה אני רוצה לכתוב כאן. אליכם המתלבטים, שמפחדים להכריע, שמפחדים לשנות ולהשתנות, שמפחדים לעשות את הצעד הבא – גם כשנמצאים על שפת התהום.
ר' נתן, תלמידו של ר' נחמן מברסלב מספר ששאלו את ר' נחמן את השאלה הזו בדיוק (מי שרוצה מוזמן לדלג על הציטוט ולהמשיך למאמר, אפשר לחזור בסוף):
"שמעתי שאיש אחד שאל אותו [=את ר' נחמן]: כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאוד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאוד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאוד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאוד" (לקוטי מוהר"ן, תנינא, קי).
"כיצד הוא הבחירה?" – מה נסגר עם האיש הזה?! הוא לא יודע שיש לאדם בחירה חופשית?! כולם יודעים שלאדם יש בחירה. אבל כנראה שלא, כי האיש הזה מרגיש כמו שתארתי למעלה. שיש לו אפשרות אחת נכונה, ואם הוא יטעה עכשיו – זה הסוף שלו. ומה ר' נחמן עונה לו?
"שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה"!
פשוט מאוד. הבחירה בידך לעשות הכל. אם תבחר לעשות תעשה, ואם לא לא. הכל תלוי ברצון. אתם מאמינים בזה? אתם חושבים שאפשר לעשות הכל? כל מה שרוצים? ברור שלא.
"ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאוד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאוד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאוד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם".
ר' נתן רשם את התשובה הפשוטה הזו של ר' נחמן, כי אנחנו לא באמת מאמינים בה, והיה לו חשוב להעביר לנו את המסר. אנחנו לא מאמינים כי אנחנו בטוחים שמה שהתרגלנו לעשות עד עכשיו זה מה שאנחנו, זה הכי הרבה שאפשר להגיע אליו, ואם זה אומר דברים רעים – מה לעשות, אני כבר לא יכול להשתנות. וזו טעות! למה זו טעות?
כי אנחנו לא באמת מבינים מה המשמעות של בחירה, מה המשמעות של לקחת החלטה בחיים. אני אסביר למה אני מתכוון. אפשר לעשות הכל – השאלה רק מה המחיר שמוכנים לשלם. כולם יודעים שבכסף אפשר לקנות הכל, אבל לא כולם מבינים שהרצון גם הוא אין סופי, השאלה היא רק כמה רחוק מוכנים ללכת איתו.
ראיתי אנשים שבגיל 50 החליטו ללכת ללמוד מקצוע אחר, כזה שהוא אוהבים;
סבתא שלי התחילה בגיל 80 (עד 120!) ללמוד מחשבים, כדי לשחק סוליטייר;
ראיתי חֶבְרֵה שהיו מכורים לסמים מגיל 10, והיום לומדים בישיבה תיכונית;
ראיתי ילדים שהצילו חיים במגן דוד אדום, והתנדבו תוך כדי לימודים ובגרויות;
ראיתי אנשים שעשו מה שהם רצו – והתחילו לחיות!
משפטים כמו: "אין לי זמן", "אין לי ברירה", "לוחצים עלי", "הסביבה דורשת" – הם משפטים לאנשים שלא מאמינים בעצמם ובכוח הרצון שלהם. הרצון הוא הביטוי הכי פנימי לנשמה שבנו, והיא אין סופית ויותר חזקה מהכל. צריך רק לתת לה לבטא את עצמה.
אתה רוצה לנגן – תנגן, רוצה לשיר – תשיר, רוצה לצייר – תצייר, רוצה להצליח בלימודים – תצליח, רוצה ללמוד תורה – תלמד. כמו שר' נחמן אומר: "בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה". לא כל מי שירצה לנגן באמת יצליח, כי אולי זה לא הכשרון שנתן לו ה', כמו שכל ילד בן 10 מבין שהוא לא יכול לעוף, אפילו שהוא רוצה בזה מגיל 5. עם ההתפתחות של האדם הוא מגלה את הכשרונות המיוחדים שלו, את הדברים שהוא אוהב לעשות. אבל אם הוא יזניח את זה בגלל התירוצים שלמעלה – הוא נכשל. זו המשמעות של כשלון והצלחה.
עכשיו אפשר לחזור להחלטות. החלטות בחיים הן לא שחור ולבן. הרעיון של ר' נחמן הוא שבכל בחירה שאדם עושה, הוא נקלע למצב חדש. במצב הזה השאלה היא אחת – אתה רוצה להמשיך או לא רוצה להמשיך. בכל מקום שהאדם מגיע אליו יש לו אפשרות לבחור שוב ולשנות. אם תבחר, ויהיה לך קשה, ותרגיש שעשית טעות – נכשלת. אם תבחר, ויהיה לך קשה, ותרגיש שאתה רוצה לראות איך אתה מנצל את המצב החדש שהגעת אליו כדי להתקדם ולבחור שוב – הצלחת. כי הבחירה היא לרצות. תמיד אפשר להשתנות, תמיד אפשר לגלות את עצמך מחדש.
כל אחד מאיתנו מתלבט עכשיו במשהו. חשוב יותר, חשוב פחות. אם ההתבלטות היא בין מעשה טוב ומעשה רע – כולנו יודעים מה נכון לעשות (למרות שלא כולנו עושים את זה). אבל אם ההתלבטות היא בין שני דברים טובים – ההבנה שבכל מצב ובכל בחירה תהיה לנו "עבודה" לעשות, כלומר, אנחנו יכולים להשפיע ולשנות, ללמוד על עצמנו ולגלות את העולם מחדש – זו ההבנה שתשחרר לנו את הלחץ והפחד מלהחליט. עד עכשיו התרגלנו לחשוב שהחלטות זה כמו לעמוד על שפת התהום –בצד אחד תהום, בצד השני קרקע מוצקה. עכשיו אולי נבין שאפשר לעמוד על שפת התהום, לעשות את הצעד קדימה – לפרוש כנפיים ולעוף.