בשבת האחרונה קנתה אפרת (שם בדוי), רווקה בת 31 המתגוררת בירושלים, במיוחד את "כל העיר" הירושלמי, "אבא שלי כבר תקופה ארוכה מציע לי שוב ושוב לקנות לעצמי דירה, וזה היה הניסיון שלי לעשות משהו בכיוון הזה", היא מסבירה. בסוף העיתון שקנתה נועה נשאר מיותם "זה עדיין צעד שקשה לי לעשות לבד, גם נפשית וגם טכנית".
נוגה (גם היא בשם בדוי) בת 37 וכבר גרה כמה שנים בדירה משלה בירושלים, אך לא בביצה. "יש לי כמה חברות שכבר קנו דירה", היא מספרת, "אחת קנתה באמת יותר באיזור קטמון, אבל שתי חברות אחרות קנו באיזורים אחרים שלא במרכז העיר כמו ברמות, והן גרות שם".
בדומה לאפרת, גם אצל נוגה זה היה צעד לא פשוט, שנעשה בעקבות השפעה משפחתית, "האמת היא שהרבה הרבה שנים דיברו איתי במשפחה על קניית דירה ואני לא כל כך רציתי, כי תמיד היתה בי התקווה שאני אקנה עם מישהו ביחד. בעצם, גם לאחר מעשה לא הבנתי איך היה לי את האומץ לעשות את זה לבד".
השקעה משתלמת?
בגילאים צעירים תכנית החיים נראית מאוד ברורה, כשאחת הנקודות המרכזיות היא "בניית בית" - תרתי משמע, מציאת בןבת זוג ויחד עם זה לרכוש דירה. אלא שהחיים עצמם לא תמיד עובדים לפי התוכנית, וכך מוצאים את עצמם יותר ויותר בני 30+ שוקלים את האופציה של רכישת דירה גם ללא בני זוג.
רונן וויל, מנהל שיווק ויזמות של חברת "באמונה", מכיר את התופעה "מכרתי לא מעט דירות לרווקים, ואני רואה כיום גם מצבים בהם הורים מעודדים ילדים לקנות דירה, ולפעמים אפילו יש ההורים שמחפשים דירה עבור ילדיהם הרווקים מתוך מחשבה שהילד אמנם לא נשוי, אבל בינתיים כדאי לקנות לו דירה".
וויל עצמו מכיר אישית כמה חברה שקנו דירה בביצה הקטמונית, ולדעתו זה הכיוון אליו נושבת הרוח "לרווק שקונה דירה אין הרבה ברירות בישובים שבהם יש וועדות קבלה הרווק הוא מוקצה מחמת מיאוס, ובזה בעצם מחקת את כל ישובי יש"ע ועוד כמה מקומות. מעבר לזה, אנשים מעדיפים לקנות במקום שיש להם חברה, ולכן זה גם לא יהיה בפרוייקטים חדשים כי לשם הולכים הזוגות הצעירים, אז מה שנשאר זה לקנות בביצה".
כאיש מקצוע, האם אתה תמליץ לרווקה לקנות דירה?
"כאחד שצופה מהצד לדעתי זו דילמה לא פשוטה וקשה לי לומר מה אני ממליץ, אבל באופן כללי אני לא מעודד את התהליך. אנשים אומרים שדירה זו השקעה טובה, אבל כנראה כולם שכחו ששוק הנדל"ן היום נמצא בעלייה, אבל הוא גם כבר עבר ירידות, ומן הסתם בעתיד הוא שוב ירד. מעבר לכך צריך לזכור שרווק בוודאי לא יקנה דירת 4 חדרים כי זה גדול מדי, ואם הוא יקנה שלושה חדרים הוא יצטרך לעזוב אותה לאחר מספר שנים ושוב לחפש דירה.
אני שוב אומר, אין לי תשובה חד משמעית לזה, אבל דירה היא לא בהכרח השקעה, וכאיש מקצוע אני לא מעודד לקיחת סיכונים, למרות שיש מי שיחשוב שאולי זה התפקיד שלי כמשווק, אבל לדעתי משווק אחראי אומר ללקוחות שלו את האמת".
לאפרת הצד הכלכלי של הדברים פחות מפריע "בעז"ה יום אחד אני אקנה דירה, ובעצם רוב הכסף שאני חוסכת בשלב זה של חיי מיועד לצורך המטרה הזו. אז אם פעם היה מי שחשב שכסף לדירה כדאי שיהיה מוצמד לדולר, כי דירות מתומחרות בדולרים, הרי שלאחרונה עברו לתמחר בשקלים, כך שהיום קשה מאוד לדעת באיזה אפיק השקעה כספי מומלץ לשים כסף שמיועד לדירה. לכן התפיסה שלי אומרת, שכסף שמיועד לנדל"ן כדאי שיהיה מושקע בנדל"ן, וכך גם אם יהיו תנודות בערך הדירה שאבחר, הן בוודאי יהיו בהתאמה גבוהה יחסית גם אם ארצה לעבור לגור במקום אחר".
אז מה מפריע לך לקנות דירה בעצם?
"מבחינתי זה סוג של מחסום נפשי וטכני שמשולבים אחד בשני. תמיד היה לי ברור שאני אקנה דירה יחד עם בן הזוג שלי, וללכת לעשות את זה לבד זה לתקוע עוד מסמר בארון הקבורה של החלומות שלי. חוץ מזה, גם ברמה הטכנית לקבל החלטה בסדר גודל כזה לבד, בלי תמיכה ובלי סיוע של מישהו שיעמוד לצידי, זה נראה לי קשה מדי".
אפרת אמנם עוד לא קונה דירה, אבל לא מעט מחברותיה כבר גרות בדירה שבבעלותן "זה מן טרנד חדש, של בנות שכבר שוכרות והחליטו לקנות כי נמאס להם לעבור משכירות לשכירות ולחפש שותפות, והם מחפשות מקום של קבע".
נוגה, שכאמור גרה בדירה משלה, אומרת דברים דומים "אני כרגע גרה בדירה משלי שקניתי אותה כדי לגור בה ולא כהשקעה ואני גרה בדירה הזו לבדי. למרות ששאלו אותי האם אני מחפשת שותפים, זה לא נראה שייך, כי הבית שלי הוא הבית שלי. שותפים זה אומר כללים מסוימיים, ורמת השקעה לא גבוהה מדי, ובדירה שלי אני רוצה להשקיע יותר. מבחינתי דירה זה הרגשה של ביטחון, שיש לך מקום משלך בעולם".
וויל מציג, אולי, פן אחר של הדברים "אני מכיר מישהי שקנתה בית כשהיא הגיעה לאיזו תובנה כנראה כבר לא תתחתן, והיה ברור שהיא עושה את זה כסוג מסויים של יאוש". נוגה מצידה לא מתרשמת "אמנם באיזור שלי יש מעט מאוד אוכלוסיה של רווקים, כך שאני לא בונה על היכרויות פה באיזור, אבל באיזשהו מובן זה עניין של אמונה. גם מהמקום שבו אני גרה כיום לא התנתקתי לגמרי מחברת הרווקים, אבל אני כבר עשיתי כל כך הרבה השתדלות אז התחושה שלי שכשזה בעז"ה יבוא, זה יבוא איפה שלא אהיה".
ואיך מקבלת את זה החברה שמסביבך - המשפחות בשכונה ובבניין?
"הם ברוך השם מקבלים את זה בצורה מאוד יפה ומבינה ועד כמה שאני מתרשמת זה מאוד טבעי ובסדר גמור".
שכניה של נוגה אמנם מקבלים אותה בהבנה, אך גם היא יודעת שרבים אחרים ירימו גבה. עם זאת, נראה כי עם ההתבגרותה של אוכלוסיית הרווקים, מטבע הדברים יהיו בוודאי יותר ויותר חברה שיגיעו למסקנה שהם רוצים לקנות דירה. יש שיגידו שהדבר מסמל יאוש, יש שיגידו שמדובר בנושא טכני בלבד, ואולי זה פשוט חלק מתהליך ההתבגרות.
כך או כך, הדבר רק מחזק את האתגר הרובץ לפיתחו של הציבור הדתי לאומי בנושא שיפור יחסה של הקהילה אל רווקים החיים בתוכה.