אנו עדים בחודשים האחרונים להתרחבותן של תופעות גזעניות שבאות לידי בטוי כנגד אתיופים, הומוסקסואלים, עובדים זרים ובעצם כלפי כל מי ששונה מאיתנו. הבעיה היא עם הורים שמקנים לילדיהם צורות חשיבה מעוותות וחשוכות ומזיקים לילדיהם שנחשפים לאותן תפישות חשוכות ומעוותות. באופן אובייקטיבי לילדים קיימת נטייה חזקה להשוואה בין דברים, אך הם לא קיימת בהם כלל החשיבה הסטריאוטיפית. באופן הישרדותי הם אמנם מחפשים את הדומה להם ונרתעים מהשונה, אך הם אינם מפרשים את השונה כטוב, רע, נקי מטונף או חולה. אמירות שליליות ומגונות שהורים משמיעים מול ילדיהם יחלחלו אצלם לתודעה בצורה עמוקה מאוד כי ילדים מטבעם נוהגים להשוות בין דברים וכאשר אנחנו יוצקים לכך גם פרשנות סטריאוטיפית זה ייצרב עמוק בתודעה של אותו הילד לאורך כל ילדותו ותקופת ההתבגרות.
אחד הדברים החשובים ביותר שיש ללמד ילדים בכלל היא היכולת להחשף לרב תרבותיות. מתי הילדים מפרשים ששחור הוא הנחות? רק כאשר הם סופגים את זה מהסביבה ושומעים את האמירות האלו מצד ההורים, הגננת או בוגר אחר שמצוי בסביבתם. מבחינה אישית תפישות סטריאוטיפיות, אינן קיימות כלל בקונוטציה שלהם וכל עוד הם לא נחשפים לאמירות גזעניות אז הם אינם דוחים את האחר או מסיקים שהוא אינו רצוי. כאמור, ילדים נוטים אמנם להשוות בין צבעי עור, בין שמנים לרזים ובין ילד שקופץ גבוה או נמוך, אך קוגניטיבית הם לא יסיקו כי השחור נחות והשמן בטלן. כשילדים מתייגים כהי עור כמלוכלכים וולכן הם מבקשים שלא לשחק איתם בגן או לשטוף אחריהם את הידיים אלו דברים שהוא יספוג מהבית, מהטלוויזיה, ואולי לצערנו כפי שהיינו עדים לא פעם מאנשי חינוך. ילד כזה ייצמד מייד לקבוצות מסויימות בגן ובכיתה. הדבר עלול להשפיע על דפוסי התנהגות- סוגי מוסיקה וספרים בעלי תכנים גזעניים והוא עלול במרוצת השנים להפוך לחשדן יותר ופחות ליברלי ופתוח לסביבה. מזלנו שבמקרים רבים הוא עובר שנוי תודעתי בתקופת הצבא, שבה הוא ייחשף לתרבויות וצבעי עור שונים משלו ויראה ותפישת עולמו תתרחב ותתבהר. לצערנו, פעמים רבות הגזענות דווקא מגיעה מפוליטיקאים וממערכת החינוך עצמה והילד ישאל: למה לא רוצים אותו? חשוב מאוד שיהיה לכך הסבר הורי שמגנה את המעשה בעל תוקף. חשוב לזכור- ילד שנולד לחיות במשפחה סטיגמטית יהיה סטיגמטי והדבר יילך ויחריף בתקופת ההתבגרות שכן בני נוער נוהגים לתייג- כל הערבים, המתנחלים, נטולי הקרתא, הרוקרים והערסים. ההורים, הגננות ואנשי החינוך הם שיעצבו את תפיסת עולמו של הילד ותפקיד חשוב זה הופך אותם לשותפים ולאחראים על תפישת העולם של הילדים ועל הצורה שבה הם יקבלו אנשים בעלי צבע שונה ותרבות אחרת. זוהי אחריות אדירה שמחייבת אותנו לרגישות רבה.
הכותבת היא ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך