"רבנים בציונות הדתית מגלים יחס סלחני מדיי כלפי פגיעות מיניות ואלימות במשפחה. זו סלחנות שהיא ממש פשע" - כך אומרת היום (ג) איילת וידר-כהן, יו"ר הנהלת ארגון הנשים הדתיות "קולך", בראיון מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי המצוין היום.
וידר-כהן מציינת כי בראיון כי אמנם בשנים האחרונות אפשר לראות שיפור בנושאים של טיפול בהטרדות מיניות מצד בכירים, כשיש שינוי משמעותי ביכולת של הנפגעות המיניות להתלונן ולשתף אחרים במה שעובר עליהן. "יש תהליך הדדי של יותר תלונות ומודעות, יותר גופים שמטפלים בתופעות הללו. יחד עם זאת, לכל תגובה יש את תגובות הנגד שלה: אנחנו נמצאים בתנועת מטוטלת, לכל צעד של שינוי יש התעוררות של התנגדויות", מסבירה וידר-כהן.
לדבריה, פרשת הרב אלון הוכיחה מגמה חיובית של חשיפה אישית והגשת תלונות של המתלוננים בפני פורום "תקנה". ואולם, דעת הקהל הציבורית לא תמיד עמדה לימינם של המתלוננים. "נתקלו בקושי מבחינת דעת הקהל הציבורית ופגשנו בהתנגדות לעובדה שרב בסדר גודל כזה בכלל יכול לפגוע. היו ספקות. היום, שנה אחרי, אני חושבת שהערפל הזה התפוגג והחברה הדתית מבינה היום שיש דברים בגו ושאכן הצדק עם הנפגעים והמתלוננים".
מכתב הרבנים לקצב - מסר של השתקה
וידר-כהן מסבירה כי לא רק פרשת הרב אלון, גם פרשת קצב, השפיעה השנה על מעמד האישה הדתית. "מכתב הרבנים שתמכו בקצב מאוד מתסכל מהרבה היבטים", היא אומרת, "למרות שכבר היה משפט, עדיין שומעים בחברה הדתית קולות של ערעור על אמינות התלונות". לדבריה, התנהלות זו של הרבנים מונעת "מתוך קושי של פלג קיצוני בציונות הדתית, שמפחד מכוחן של נשים ומעמדתן של נפגעים".
"מכתב הרבנים שתמכו בקצב הוא מסר של השתקה כלפי נפגעות ונפגעים ובמובן הזה הוא מאוד חמור. יחד עם זאת, התגובות החיוביות שהגיעו בעקבות המכתב - שהם סלידה והתנגדות עזה לעמדות הללו - מוכיחים כי אנחנו אכן בעיצומו של שינוי תודעתי", מוסיפה וידר-כהן.
בכך לא מסתיימת הביקורת ב"קולך" על התנהלות הרבנים בציונות הדתית. לדברי וידר-כהן, היחס של המנהיגות הדתית נותר "מדיי סלחני כלפי פגיעות מיניות ואלימות במשפחה". היא מציינת כי כשנחשף מקרה של פגיעה מינית בתוך יישוב, התגובה של רבני היישובים ושל אנשי חינוך והנהגה - לא נחרצות. "אם היה נחשף של חילול שבת, התגובות היו הרבה יותר נחרצות", היא קובעת. "נשים שבאות להתייעץ עם רבנים בעניין הזה, שומעות הרבה מאוד על "שלום בית" ועל הדרישה כי "אם תרצו את הבעל, הכל יסתדר". זו סלחנות שהיא ממש פשע, הם מפקירים את הנשים לאלימות מאוד קשה".
הגברים עדיין עסוקים בחיצוניות
ב"קולך" מציינים השנה בסיפוק כי המהלכים לקידום המודעות באשר לתכנון המשפחה - נושאים פרי. וידר-כהן מסבירה כי הריונות ולידות שנעשים בתדירות גבוהה וצפופה ומתחילים בגיל מאוד צעיר, מהווים עומס גופני ורגשי מאוד כבד על נשים ועל זוגות צעירים. "מבחינה הלכתית יש הרבה הלכות שתומכות ביכולת של זוג לתכנן את הבאת ילדיהם לעולם וההלכות האלה לא נשמעות", מסביר וידר-כהן ומציינת כי "גם כשהן נפסקות, הן נפסקות מפה לאוזן ולא בצורה מפורשת. מבחינה רפואית מומלץ ליצור ריווח של 24 חודשים לפחות בין לידה ללידה או בין לידה להיריון. נשים לא מודעות לזה, לצערי, מה שמביא משפחות לקשיים מאוד גדולים".
ולא רק נישואין בגיל צעיר או תכנון משפחתי לקוי, אלא גם הרווקות המאוחרת נמצאת על סדר יומה של האישה הדתית. הרבה לפני עליית הסדרה "סרוגים" אל מסכי הטלוויזיה, עסקו ב"קולך" בניסיון להתמודד עם התופעות הללו. "חלק גדול מתופעת הרווקות המאוחרת נובעת מהציפיות של הגברים שממשיכים לעסוק במידות הגוף של הנשים - ולא באופיין", מסבירה וידר-כהן. "גברים מבוגרים מעדיפים להתחתן עם נשים צעירות, עם פערי גילאים גדולים. אלו תופעות חברתיות והתנהגותיות בעייתיות, כשהפתרון לכולן הוא עידוד ערכים של שיוויון, כך שגבר יבין כי עליו לחפש אישה המתאימה לו - וכי הוא שווה לה".