בליל הושענא רבא מקובל לומר תיקון ליל הושענא רבה או להקדיש את הלילה ללימוד תורה. שפע של תוכניות ושיעורים מציפים אותנו מכל עבר. ניתן לשער שברוב המקרים מלמדי ומלמדות התורה הינם אנשים ראויים וכשרים, יחד עם זאת לצערנו הרב בין מלמדי השיעורים נמנים גם אנשים שהופנו נגדם תלונות בגין הטרדה או תקיפה מינית.
מה בנוגע לשמיעת שיעורים מפי רב שהוגשו נגדו תלונות בגין הטרדה? האם עלינו להישען על החלטת גורמי החוק, על הערוץ הפלילי כאשר מדובר ברבנים, במנהיגים האמורים להיות אנשים ללא רבב? מה משמעות ההליכה ללמוד תורה מפי אדם שהוגשו כנגדו תלונות בגין הטרדה או תקיפה מינית?
שוב ושוב אנו עדים למשאלת הלב של הציבור למחוק את המידע הבעייתי, הציבור אוטם את אוזניו ועוצם את עיניו וממאן לקלוט את המידע העומד בסתירה לכל אמונותיו. הדרך הקלה ביותר להתמודד עם הקושי הינה התעלמות מהמידע הקשה.
במקרים של פגיעה מינית באופן כללי ישנו פיתוי גדול לעמוד לימין התוקף. כל מה שנדרש על ידו הוא שנשב בחיבוק ידיים ולא נעשה דבר. רצוננו הטבעי הוא לא לראות רע, לא לשמוע עליו, לא לדבר עליו ולא להתמודד עמו. קל וחומר כאשר התוקף הנו רב, דמות רוחנית הזוכה לאמון הציבור ומתוך אמון זה שואבת את כוחה ועוצמתה. גם אנו, ב"קולך" עסקנו ועוסקות בטיפול במקרים של פגיעה מינית ע"י רבנים, ועל בשרנו אנו חוות את הקושי העצום לעמוד מול עמיתים, קהילה ומשפחה שמסרבים להאמין כי אכן נעשה הדבר. אכן, הפיתוי להתעלם או להכחיש את המקרה - הוא רב.
הנפגעים, כך למדנו על בשרנו, לא מבקשים פסיביות, אלא מבקשים כי יחלקו עמם את משא הכאב. הם תובעים כניסה למקומות אפלים, נקיטת פעולה, והתמודדות עם פגם שנפל ברמי-מעלה. המתלוננים לא רק מעמידים את אמינותם למבחן אלא את כל הווייתם.
בחור שנפגע המעז לחשוף את פגיעתו ולהתמודד מול הדמות הסמכותית ומול הציבור כולו זקוק לתעצומות נפש כבירות. כאשר יחידי סגולה מעזים לשתף ולהתלונן מתחילה עבורם מסכת נוספת של פגיעה והתעללות. הן מצד התוקף והן מצד הציבור. כאשר הציבור ממשיך לתת את אמונו ברב הפוגע, הנפגע קולט לא רק שהטראומה שעבר היא חסרת חשיבות, אל גם הוא עצמו חסר חשיבות ואינו ראוי להגנה.
נפגעות ונפגעים כאלה מתהלכים בתוכנו. זה יכול להיות הבן של השכן ממול שבא בלב רועד לבקש עצה מהרב כיוון שלא הרגיש משיכה לנשים, זה יכול להיות הבן שלי או הנכד שלך שמעריץ את רבו, ועולמו חרב עליו כאשר קלט כי רבו שאב הנאה פיזית מהקרבה ביניהם, ואין אחד לחלוק עמו את גודל הטלטלה.
מהו המסר שאנו מעבירים לנפגעים נוספים המתהלכים בקרבנו? מסר שמעצים את הפוגע ומוחק את הנפגע, שהרי הנפגע הינו דמות אנונימית והפוגע דמות מורמת מעם, מוכרת ומוערכת.
במקרים של פגיעה הפיתוי לעמוד לימין התוקף הינו עצום. אין לנו אלא להמשיך לפעול ולקוות שהשינוי התודעתי אכן ימשיך להתהוות הן תודות לשינויים בחקיקה והן תודות לפעילות החברתית המאומצת המושקעת בכך, אין לנו אלא לפעול, להאמין ולקוות שהציבור ירחיב ויעמיק את יכולתו לעמוד לימין הנפגעים והנפגעות, להביע אמון בכאבם ובנזק הנורא שנגרם להם, להוקיע מתוכו את הפוגעים ולמנוע בכך את הישנות הפגיעות.
אילת וידר כהן היא פסיכולוגית קלינית ויו"ר הועד המנהל של "קולך"