אנחנו אנשים מאמינים, וככאלה אנו נוטים לעיתים "להפיל" על הקב"ה את הדאגה לעתידנו הכלכלי, שהרי אנו מובטחים שה יעזור - "ישראל בטח בה ". אנו מרשים לעצמנו להוציא כספים בלי חשבון, כשכרטיסי אשראי מצידם נותנים לנו את התחושה שלא הוצאנו כסף, שהרי בסך הכל נתנו לקופאית כרטיס פלסטיק והיא החזירה לי אותו מיד.
גם שיטת התשלומים לא ממש מונעת את האדישות, שכן התשלומים נדחים למועד לא ידוע שמרשה לנו להמשיך לקנות ולקנות. גם אם המשכורת שלנו לא מצדיקה הוצאות בסדר גודל כזה זה לא נורא, הרי כבר אמרנו בברכת המזון "...ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", והקב"ה ודאי ישלים את החסר במשכורת.
אז זהו, שלא...
למרות שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וכו, אין משמעות הדבר שקיבלנו צק פתוח מהקב"ה והוא אמור לכסות לנו את המינוס בבנק.
הקב"ה מנהיג את עולמו בהתאם לחוקי הטבע. אין אנו מצפים מאנשים הגרים בבנין קומות היוצאים לשליחות מצווה חשובה, לצנוח מחלון הקומה הרביעית תוך כדי מלמול "שליחי מצווה אינם ניזוקים", אלא מצפים מהם להשתמש במעלית ולא לסמוך על הנס.
כך גם בהוצאות כספיות, עלינו לחשב הוצאות מול הכנסות, וגם לחסוך למען העתיד. בשום פנים ואופן אין להסתמך על משיכת יתר בבנק, שכן מדוע לשלם ריבית של 10-16% על כסף שבכל מקרה נצטרך להחזיר? הבנקים ככל הנראה לא יהיו נחמדים, ויוותרו לנו על החובות הללו.
וכך כותב החפץ חיים (בביאור הלכה, או"ח סעיף תקכ"ט ד"ה ואל):
"וזהו תוכחת מרבה על זמננו, שבעוונותינו הרבים הרבה אנשים עוברים על זה ולא ישימו לב איך להתנהג בהוצאות ביתם להרחיק דברים המותרים (כוונתו למוצרי מותרות -א.ל), ורבים חללים הפילה הנהגה הרעה הזו, שמביאה את האדם לבסוף ע"י זה לידי גזל וחמס, וגם לחרפה וכלימה, והרבה סיבות יש שגורמים להנהגה רעה הזו" וכן מוסיף החפץ-חיים "ואשרי למי שיאמץ לבבו ולא ישגיח לפיתויים וינהל הוצאות ביתו כפי ערך הרווחתו ולא יותר".
שולטים בתשלומים
בארגון פעמונים גם מסבירים כיצד ניתן לשלוט ולנהל את התקציב המשפחתי:
1. בתחילת כל חודש יש לערוך הערכה מה יהיו ההוצאות המשפחתיות, ולחשב שההוצאה המשפחתית לא תעבור את ההכנסה.
2. לבצע זיהוי מראש של סכומים וכמויות ההוצאה החודשית המשפחתית בכדי להגיע לשליטה מלאה בתקציב. את הפירוט והסיכום יש לבצע במחשב או על דף ולא בעל-פה, ולכלול בו גם הוצאות קבועות כגון ארנונה, מים, חשמל, טלפונים (כולל הניידים) של כל מי שהחיוב שלו יורד בחשבון הבנק המשפחתי.
3. קניות לצריכה שוטפת תהיינה בתשלום אחד ולא בתשלומים, גם לא בתשלום נדחה לחודש. חשוב להדגיש שאת ההוצאה השוטפת יש לשלם מההכנסה החודשית.
את ההוצאות השנתיות, כגון ביטוחים של רכב או בית, שכר לימוד וכדו, הוצאות שהן שבדרך כלל הן קבועות, רצוי לפרוס בתשלומים, אך חשוב לשים לב שהתשלומים יהיו ללא ריבית. יש לחשב הוצאה זו כחלק מההוצאה החודשית (בסעיף הקודם), כולל המשכנתא.
4. אין לחסוך בבנק או בחברת ביטוח (למעט ביטוח חיים) כשחשבון העו"ש בחובה או כשישנן הלוואות (לא כולל משכנתא). הריבית על יתרות החוב גבוהה משמעותית מהריבית המתקבלת על החיסכון.
5. לנהל חשבון בנק אחד בלבד, למרות הפיתויים.
6. יש לשמור על ניצול מסגרת האשראי בחשבון (ה"אוברדרפט") עד לגובה של 2/3 מהמסגרת. את המסגרת הלא מנוצלת יש להשאיר להוצאות בלתי צפויות, כגון החלפת מקרר, תיקון רכב, טיפול שיניים וכו.
7. להקפיד לעמוד בתנאי המינימום הנדרשים לכרטיסי האשראי. במקביל כדאי לחשב בכל משיכה כמה ימים קדימה, ולא להסתפק בסכום מינימלי מכיוון שעל כל משיכה של כסף, החשבון מחוייב בעמלה. אומנם הסכום לכאורה זניח, אך הוא יכול להצטבר לכדי אחוז ממשי מההוצאות. לכן יש למשוך אחת לשבועיים סכום כולל ולא 50 או 100 ש"ח כל יום. כמו כן, לא למשוך בצק.
אוריאל לדרברג הוא יו"ר ארגון פעמונים