אי אפשר לברוח מההתמודדות עם פורנוגרפיה

הצעת החוק החדשה של מיקי זוהר מחדשת את הדיון סביב החשיפה לתכנים בוטים לילדים ולמבוגרים. האם זה הפתרון לנושא הבעייתי?

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 10/12/15 11:59 כח בכסלו התשעו

אי אפשר לברוח מההתמודדות עם פורנוגרפיה
shutterstock, צילום: shutterstock

"החוק החדש אותו מקדם ח"כ מיקי זוהר נכון וטוב. אפילו בלי קשר לנושא הדתי שהוא רק נספח לעניין. ההבניה של כל התפיסה המינית והבריאות המינית היא שונה לחלוטין אחרי שנחשפים לפורנוגרפיה", אומרת ל'כיפה' הפסיכולוגית תמי סמט, ממכון 'באר אמונה'.

כזכור, חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) הניח על שולחן הכנסת הבוקר (ה') הצעת חוק לחסימה אוטומטית של אתרי פרונוגרפיה, אתר הימורים ותכנים פוגעניים נוספים ברשת האינטרנט. על פי ההצעה, ספקיות האינטרנט יסננו את הגישה לתכנים פוגעניים אלה כברירת מחדל וללא עלות אלא אם כן בעל המנוי, שאינו קטין, ביקש מהספק להימנע משירות הסינון.

עבור מנויים קיימים יופעל הסינון כברירת מחדל תוך שלושה חודשים מיום תחולת החוק. כיום, שירות סינון אתרים בעלי תוכן פוגעני הוא מסופק רק לאזרחים המבקשים זאת, כמו אינטרנט רימון הנחשב לשירות סינון פופולרי במגזר הדתי. על פי הצעת החוק השרות יינתן לכל המשתמשים ללא תשלום.

סמט מסבירה כי הצפייה בפורנוגרפיה בעייתית מכמה סיבות, "הצפייה בתכנים בוטים יוצרת תהליך בעייתי במיוחד של תדמית לא ריאלית ועקומה על מהו מין ומהם חיי מין תקינים. בעיה נוספת היא בעצם הניתוק המלא שקיים באתרים האלה בין העולם הפיזי לעולם הרגשי. אין שום חיבור בין היחסים בין אישיים לבין יחסים פיזיים מה שיוצר תפיסה לקויה אצל הצופה שלאחר מכן מקרינה על הזוגיות ורמת הקשר שלו עם בן הזוג שלו".

לדבריה, ההתמודדות הכי גדולה בבניית זוגיות היא ליצור קשר זוגי עמוק בעולם שבו הכל שטחי ורדוד. "הפורנוגרפיה מחזקת מאד את התפיסה הרדודה שמנתקת בין הרגשיות והיחסים הבין אישיים לבין העולם הפיזי, מה שמקשה לאחר מכן לבנות קשר מיני נכון ובריא", היא מזהירה.

סמט מוסיפה כי צפייה בתכנים פורנוגרפיים בגילאים צעירים יוצרת הטבעה של מושגים מעוותים ביותר שאחר כך קשה מאד להשתחרר מהם. "בעת הצפייה המבוגר האחראי לא נמצא שם כדי לומר מה אמתי ומה הוא זיוף והמושגים שנראים באתרים כאלה הם מוקצנים ומוגזמים ויוצרים פנטזיות שלא מחוברות לחיים האמתיים וכתוצאה מכך נוצרות בעיות זוגיות ומיניות קשות", אומרת סמט ומוסיפה כי לכל מטפל מיני וזוגי יש לו שלל סיפורים על מקרים כאלו.

למרות התמיכה שלה ברעיון של החוק החדש מבהירה סמט כי היא בעד חסימה בסיסית של תכנים בוטים במיוחד אך היא נגד חסימה מוחלטת. "החסימה הבסיסית היא חסימה טובה, כי היא מונעת מצב בו ילדים נקלעים לתכנים מאד בוטים וקשים בדרך אגב. מעבר לזה מגיע התפקיד שלנו כהורים לחנך לשיקול דעת, שיפוט, לביקורת ושליטה עצמית".

היא מסבירה, כי דבריה הם חלק מתפיסה חינוכית כוללת שצריך לחנך ילדים להפעיל שיפוט ושיקול דעת וצפייה ביקורתית ולחנך אותם להבחין לבד בין טוב לרע. "סינון אין סופי לא יעיל, זו מלחמה אבודה ומי שמחפש ימצא את זה בכל מקרה. זאת בסך הכל בריחה מהתמודדות עם הנושאץ המבוגרים עושים לעצמם חיים קלים ומסננים במקום ליצור שיח עם הילד", מבקרת סמט את שירותי החסימה ברמות הנוקשות מידי, "אם רק סיננו ולא פיתחנו כלי התמודדות, הילדים לא בנויים להתמודד והנזק וההשפעה קשים הרבה יותר מאשר פיתחנו עליהם שיח".

לסיום מדגישה סמט כי מדובר בנושא כבד במיוחד שהמורכבות שלו דורשת עיון מעמיק הרבה יותר מאשר ההסברים הבסיסיים, "כפי שאמרתי אנו בעולם שטחי ורדוד וזה אכן האתגר שלנו לא להסתפק בכך ולנסות להעמיק את הידע והגישה שלנו לדברים".