איך אפשר לפנק אותך?

בשורות טובות לנשים. באפריל השנה נפתח מקווה אחר לגמרי בגבעת שמואל. עבריה: ספא בוטיק, מתחם כלולות, מקווה טהרה המחליף את המודל של מקווה ומציג מודל של "מקווה ספא", עם אווירת פינוק ואכפתיות. בעבריה מציעים מגוון טיפולים, כמו עיסוי, רפלקסולוגיה ומניקור, ובכך נוצר מודל חדש למקווה וגישה חדשה ומרעננת לצורכי האישה בכלל והאישה הדתית בפרט.

המקווה-ספא החדש (התמונות באדיבות שמרית ביינהורן-קליין)

יוזמת עבריה היא עורכת דין שמרית ביינהורן-קליין, אישה דתית בת 28 ואמא טרייה, שהחליטה שהגיע הזמן למהפכה. "נשים חיות בעולם מודרני, והמקווה צריך לשקף מציאות זו", הסבירה. "החלטנו לבנות מקווה לאישה המודרנית עם אווירה נוחה ומושכת. היום שבו אישה הולכת למקווה אמור להיות יום מיוחד שבו היא יכולה להתרענן ולהתפנק, להיות עם עצמה ברמה הפיזית וברמה הנפשית".

הבניין שבו ממוקם עבריה מצופה עץ ונחבא מאחורי בנייני היי-טק באזור ואין רמז לגן עדן הנמצא בפנים. באזור הקבלה, נשים חייכניות ומטופחות לבושות זקטים לבנים, מקבלות אישית כל אחת.

"מהם הצרכים שלך הערב?", שואלת מנהלת יחסי לקוחות. תפקידה; שילוב של דיילת ומבקרת תנועה, (לא קיים באף מקווה אחר בעולם) שהרי הרעיון שאישה טובלת היא "לקוחה" הוא מהפכני ביותר.

נשים מגישות תה ועוגיות בריאות, והמקום מעוצב כלובי בבית מלון מפואר. בחדרי הטיפול לקוחות יכולות להדליק נרות, לבחור מוזיקה, לשים חלוק ונעלי בית יוקרתיים ולעשות גקוזי. בנוסף, יש תכנית לכלות להכנה נפשית ופיזית לחתונה, כולל עיסוי, גקוזי, איפור בחדר מקווה פרטי (ועוד) ואף כיבוד לכל החמולה הנלווית לכלה.

מקום להתפנק ולהרגע

ההבדל הבולט בין עבריה לשאר המקוואות הוא הריח. במקום התקפת כלור, אציטון ואקונומיקה, הריח בעבריה הוא לבנדר, יסמין ושמן עיסוי. הלקוחה רבקה הינדין, 25, רואה בעבריה מענה מהנה לצרכיה, ומביאה את החברות ובנות המשפחה לטיפולים, בין אם הן משתמשות במקווה או לא. "ערכתי ערב נשים במשפחה לעיסויים, פדיקור וטיפולים", היא מספרת בחיוך רחב. "זה היה נפלא".

נשים מגיעות לעבריה גם מכל העולם. "התקשרה אישה מניו יורק שמתחתנת ורוצה להגיע לפה", מספרת אסתר המלי השותפה של ביינהורן-קליין ובעלת ההון של היוזמת. המלי רואה בעבריה מקום המיועד לנשים יהודיות מכל העולם - דבר המשתקף בשם עצמו. "זה לא דתייה או ישראלית או אפילו יהודייה", היא מסבירה. "זה עבריה, עם קשר להיסטוריית עמנו".

המלי, אישה דתית שייסדה חברת היי-טק בשנות התשעים אחרי קריירה של שני עשורים בתחום ההוראה, עשתה אקזיט מאוד מוצלח וחיפשה פרויקט חדש. היא פגשה את ביינהורן-קליין, חברה של בתה והשותפות נולדה מיד. עבריה, מבנה של כ-400 מ"ר שנבנה בשלוש שנים, הוא שילוב החזון של ביינהורן-קליין וניסיון החיים של המלי. הניסיון והאישיות של המלי תרמו לא רק בעניינים הפיננסיים, אלא גם בניווט בין גורמים ביורוקרטיים, ממשלתיים ורבניים, ובסוף התהליך התקבלו הגושפנקות הדרושות מכל המגזרים הדתיים. עבריה הוא, על פי כולם, מקווה כשר וטהור. "כל עוד המקווה כשר, אנחנו מרוצים", אמר דובר הרב לנדא מחב"ד, שבא בתדירות גבוהה לבדוק את הכשרות. "ואם זה גורם ליותר נשים לקיים מצווה חשובה זו, זה טוב מאוד".

ביינהורן-קליין שולפת ספר מלא בהמלצות מתלהבות של נשים, וגם כמה מכתבים מבני זוגן.

"כשאישה כותבת שעבריה גורם לה לרצות לקיים את המצווה הזאת, בא לי לבכות משמחה"

חדר הקוסמטיקה

לפי מחקר של מכון גוטמן מ-1993, כ-23% מהישראליות טובלות במקווה. אולם, לפי מחקרה של יעל פרנקל מ-2004, 29% מהנשים שהולכות למקווה שונאות זאת בעיקר בגלל הבלניות, ו-33% מהנחקרות לא הולכות למקווה בגלל החדירה לפרטיות. "רוב המקוואות הם כמו קופת חולים", אומרת ד"ר חנה קהת. "הם קרים וביורוקרטיים, כמו כל ממסד ממשלתי".

אנני, דתית בת 34 ואימא לארבעה ילדים, הלכה למקווה לפני החתונה, ולא חזרה מאז. "זה לא דיבר אליי בכלל", היא אמרה. "בעצם, זה דחה אותי. כל החוויה הייתה באמת גועל נפש". עבור נשים כמו הינדין, עבריה הוא הפתרון האידיאלי לבעיה הזאת. "בעבריה אני יוצאת עם תחושה של פינוק ולא רק נקייה וכשרה".

אולם, לא כולם בדעה שעבריה עונה על כל צורכי האישה. "אני שמחה שמשתדלים להפוך את המקווה לחוויה טובה", אומרת ד"ר חביבה נר דוד, (פעילה למען נשים דתיות שכתבה את הדוקטורט שלה על ההיסטוריה ההלכתית של מקווה ונידה). "אבל אני חושבת שצורכי האישה הם יותר רוחניים ופחות גופניים. הייתי רוצה להדגיש את התהליך הרוחני שבטבילה". עניין נוסף הוא תפקיד הבלניות. "במקווה האידיאלי שלי", הוסיפה נר דוד, "לא הייתי מכריחה אף אישה להיבדק על ידי בלנית. זו צריכה להיות הבחירה שלה. מקווה צריך להיות פלורליסטי ולהעצים כל אישה לקיים את המצווה הזאת בדרכה".

"אני שמחה שסוף-סוף יש אופציה מחוץ למערכת הממשלתית-רבנית, ואני מקווה שתהיה גישה למקום לכל אישה, מכל מעמד סוציו-אקונומי", אומרת קהת (כיום טבילה בעבריה עולה 60 שקל). "אני מקווה שעבריה יהיה מקור השראה וסוג של תחרות, שיגרום למקוואות האחרים לשפר את התנאים הפיסיים שלהם ואת גישתם לנשים"

"מי יודע", אומרת אנני, "אם הייתי הולכת למקום כזה לפני החתונה, אולי כל ההתייחסות שלי למקווה הייתה אחרת לגמרי".

המאמר המלא מתפרסם באתר קולך