אבק לחג

בימים האחרונים זה התחיל להציק גם לי. משנכנס ניסן, מתחילים לשמוע את קולות השיפוצים, הניקיונות וההכנות הראשוניות לקראת חג הפסח. בשנים האחרונות נראה כי במקום לנצל את בוא החג ואת ההזדמנות להכניס קצת סדר בחיינו המבולגנים, רבים הם האנשים העוזבים את הבית ונוסעים לחופשה וזה כדי "למלא מצברים" אך בעיקר - בכדי להתפטר מעול הניקיון.

כולנו יודעים איך זה מתחיל. יום בהיר אחד, יורד לנו האסימון שאוטוטו פסח ומאז חיינו אינם חיים. פתאום, אחרי שנה של חשכה, יורדים הספרים מהמדפים בארון וזוכים לראות אור יום בטרם ינוגבו מאבק ויובלו אחר כבוד לעוד שנה של אחסון באפלה. גם הבוידם, שהפעם אחרונה בה זכה לביקור היה כאשר החזרנו בשנה שעברה את כלי הפסח, זוכה לביקור ולניקוי יסודי. כל גרגר של אבק וכל קור עכביש זוכה לטיפול כאילו היה רבע פיתה בכבודו ובעצמו. עד כדי כך שלעיתים צריך לחזור לספרים ולבדוק האם כאשר הקב"ה אמר "בל ייראה ובל יימצא" - הוא התכוון לאבק או לחמץ נטו.

חמץ נטו (צילום: bloomsberries-cc-by-sa)

לאט ובשקט, גם המקרר מתחיל לאבד נפח. מלאי השניצלים הקפואים שנשמרו היטב בפינת המקפיא ליום סגריר, מתחילים להיגמר. גם הסנדביץ הישן, זה עם הגבינה המותכת ששוכב בתיק חודש וחצי, הגיע בסוף אל מקום מנוחתו האחרונה.

שבוע לפני החג - העולם כמרקחה והבית כולו על הרגליים. שטחים לאכילת חמץ, מקומות אחסון של מזון כשר וארונות נעולים עם סרטי הדבקה הם רק חלק מהדברים המזכירים יותר זירות פשע מאשר מקום מגורים. ארוחות הערב מסתכמות בפיצה מוזמנת או בשאריות שהוצאו ממעמקי הארון, נושאי השיחה סביב השולחן המשפחתי משתנים ובמקום לדבר על הניצחון הגדול של אלירז ב"אח הגדול",עוסקים כולם בנושא הכאוב מכל - האם דודה פאני תסכים לשבת ליד דוד חיים אחרי הבדיחה שהוא עשה על חשבונה בשנה הקודמת, כל זה בגלל שהוא שתה קצת יותר מ4 כוסות?

אני יכול להבין את אלה שבורחים. במקום להתעסק בניקיונות ובתככים משפחתיים, יותר קל לקחת את המזוודות, לנעול את הבית וללכת. בינינו, גם אני לא הייתי מתנגד לשבוע שלם של ארוחות שחיתות, נופש ושקט, בלי כאבי ראש ובלי להגיע לערב החג עם פריצת דיסק בגב וכוויה דרגה ב מאקונומיקה. למען האמת, לפני כשנתיים אפילו ניסיתי את זה והיה לא רע, אבל איכשהו, הרגשתי שמשהו היה חסר.

בסופו של דבר אין כמו למצוא משהו ישן מבין ערימות הדפים, אם זה מכתב ישן או אפילו תעודה מכיתה ג. לא רע שלפעמים הספרים ינשמו קצת, וששולחן העבודה יזכה לליטוף של מטלית ספוגה במים. ובכלל, אין כמו שולחן החג הביתי בכדי להשלים קצת רכילות משפחתית. רק דבר אחד לי קטן אלייך, אמא יקרה. אני יכול להבטיח לך: אם פקחי החמץ תבוא לעשות אצלנו בדיקה בבית, וחלילה תעצרי על אחזקת אבק - אני אשלם את הערבות!