"האם אני ממלאת את ייעודי - למרות שהפסקתי את טיפולי הפוריות?"

בחוויה שלי, כל בוקר אני מתעוררת ליום נפלא עם משפחתי היפה, כל צהריים אני עם קוצים לסיים את יום העבודה ולטוס בחזרה לילדיי, כל שבת וחג הלב שלי צוהל מרגעי הקסם של ביחד. אבל האם לזה התכוונו המברכים בחתונתנו?

חדשות כיפה תהילה מגן 02/07/18 10:04 יט בתמוז התשעח

"האם אני ממלאת את ייעודי - למרות שהפסקתי את טיפולי הפוריות?"
המסע למשפחה

חתונה שחגגנו לאחרונה במשפחה המורחבת גרמה לי למחשבות ולרגשות בלתי צפויים ועל כן, אשפוך את ליבי לפניכם בטור הזה. "קול חתן וקול כלה" "ענבי הגפן בענבי הגפן" לקחו אותי לשמחת מצהלות חתני בחופתנו אי שם לפני כ-15 שנים. כל הברכות וכל האיחולים, כל התקוות וכל הדרשות היפות. מה נהיה מזה? לאן הובילו אותנו החיים?

בחוויה שלי, כל בוקר אני מתעוררת ליום נפלא עם משפחתי היפה, כל צהריים אני עם קוצים לסיים את יום העבודה ולטוס בחזרה לילדיי, כל שבת וחג הלב שלי צוהל מרגעי הקסם של ביחד. אבל האם לזה התכוונו המברכים? הבית הנאמן בישראל שזכיתי לבנות האם הוא נאמן במידה שווה לבתים של חברותיי למדרשה בעיני העומדים בראשה? ברור לי שאנחנו לא במסלול הרגיל ולי זה מרגיש בסדר גמור, אבל אני רוצה להרגיש ולדעת שזה גם חלק מהכלל, שגם לזה כיוונו הברכות. כשאומרים לי ''כל הכבוד! אימוץ זה חסד ואיזה חסד אתם עושים'' אני מרגישה ריחוק וניכור. אימוץ ילד עם תסמונת דאון זה חסד, אומנה לילד גדול שעבר התעללות זה חסד. אימוץ תינוקות כפי שאנחנו עשינו, בשבילי זו פשוט דרך להיות משפחה, דרך להיות אימא. אני לא עושה חסד, אני פשוט אימא. וכנראה, אם אני כותבת את הטור הזה, אני אימא שבמקום מאוד נסתר ומתחבא בלב מחפשת אישור.

כשכל עיתוני המגזר מבליטים ביום העצמאות את הילודה כהישג, כאשר בטקס היישובי סופרים את התינוקות הרבים כסמל לגאווה והמשכיות, קשה לא להרגיש חריגים בנוף, גם כשאנחנו כבר הורים. והאמת היא שהכי מעניין אותי זה לדעת מה אני בעיני ה', האם אני עדיין עקרה? האם אני ממלאת את ייעודי בעולם למרות שהחלטתי להפסיק את טיפולי הפוריות? האם אימוץ זו דרך להמשיך את עם ישראל? לא תמצאו כתבות על זה ולא מאמרים של רבנים בעיתוני שבת, זה מורכב מדי אז מה הפלא שזוג שמתקשה להיכנס להיריון יבחר להתאבד על טיפולי פוריות ולא להירשם לאימוץ? זו אפוציה שלא מעודדים אותה בכלל במחוזותינו.

ככה אנחנו, אוהבי ילודה אוהבים ילדים משלנו בדמותנו. ואני, מה אני? עוז והדר לבשתי, בעיקר עוז!והלכתי לדרך אחרת והלב מלא תפילה שאזכה להיות אימא שוב, שנזכה לאמץ ילד שלישי בקרוב ומאחר והרשויות לא משאירות לנו הרבה מקום לתקווה, כי מיצינו את מה שמקציבים לזוג חשוך ילדים- אימצנו כבר 2 תינוקות. מאותו מקום נסתר וכמה בלב שנשפך על המקלדת היום אבקש מכן להתפלל עליי - תהילה בת פנימה לאימוץ בר קיימא במהרה בימינו אמן.

 

לטורים קודמים, היכנסו!

 

ליצירת קשר ולהזמנת הרצאות ניתן לפנות לתהילה בכתובת המייל: thilamam@gmail.com.