אומרים שלמילים יש כוח ושם נותן עוצמה.
מעשה שהיה, כך היה. בכנסת בירושלים, נערך דיון על שינוי השם "חופשת לידה" ל"תקופת לידה" (לצערי עוד לא הצלחתי למצוא בארכיון את הדיון הזה).
ח"כ איתן כבל מהמחנ"צ הסביר עד כמה משמעותי וחשוב השינוי הזה. כמה זה משנה את ההסתכלות. כאשר אישה אומרת שהיא אחרי לידה, מיד נוצרת השתתפות בשמחה לצד הקושי, ישנה אמפתיה מיוחדת ששמורה להורים חדשים. לעומת זאת כאשר אישה אומרת שהיא בחופשת לידה, מיד קופצת המילה "חופשה" שמעבירה מסר של חופש, ים, אננס ותאילנד.
דווקא שר החינוך, נפתלי בנט התנגד. אני לא שוכחת לו את זה. הוא טען שזה המון כסף לחולל שינוי שכזה וחבל, כי זה רק שם. זה אותו פוליטיקאי שסרב להיות שר התמ"ת ודרש לשנות את השם לשר הכלכלה. חשבתי ששם זה לא קריטי. כנראה שתלוי במי הוא פוגע ולמי הוא מפריע.
שם, כמה פשוט, ככה הוא טומן בחובו עולם שלם.
היום כולם נורא רוצים כותרת מרשימה לתפקיד שלהם. פעם מי שנהלה משרד נקראה מזכירה. היום היא מנהלת משרד או מנהלת אדמיניסטרטיבית. לא פחות!
כולם רוצים לנהל, אז יש מנהל לחברה, סמנכ"לים, דירקטורים, מנהל מחלקה ומנהל צוות. גם בתוך הצוות יש מישהו אחד או יותר שמתכננים בקרוב לבקש לנהל.
כותרת, השם של התפקיד שלנו נדרש להיות נוצץ, לפעמים בהרבה מהתפקיד עצמו.
מי שמחפשת עבודה בין שבע וחצי לארבע וחצי, בלי שעות נוספות, בלי משמרות, בלי לקחת עבודה הביתה – יכולה להיות מטפלת. בסעיף הניסיון היא תספר שיש לה 3 אחים קטנים ואחיינית, נחשב? מפאת האילוצים זה נחשב. יופי התקבלת !
אולי הגיע הזמן לשנות את הדרך. לפקח, לחוקק ולתת מקום ראוי לצוותים של הגיל הרך. הלימודים יהיו חייבים להיות אטרקטיביים בהרבה ממטפלת סוג 1, סוג 2.
על מנת שהאנשים הנכונים יציעו עצמם למשרה, כותרת התפקיד גם היא צריכה להיות נוצצת, ממש כמו התפקיד. משהו כמו: מובילת הדור הבא, מורה ראשונה, מחנכת כיתת פעוטות או הכי פשוט: מנהלת מערך קליטה, התמצאות, התפתחות, גמילה, למידה, שפה, כישורי חיים, ביטחון ובטיחות בגיל הרך.
נשמע יותר משמעותי מ- מטפלת. נכון?
ברור עכשיו שלא כל אחת יכולה להתקבל לתפקיד הזה.
קחו למשל את קורס הטייס. למה כל כך קשה להתקבל אליו? נדרשות יכולות גבוהות ביותר, בכל זאת הטייס יעלה על הכלי הכי יקר ויידרש למשימות מורכבות ביותר. רגע, והילד שלי, הוא לא יקר?
אני לא חושבת שרק לימודים יכולים להפוך מישהי לאיכותית יותר. עם זאת, בצער אני אומרת, המצב דורש שינוי. הפכנו למעצמת משפחתונים פרטיים, הביקוש הוא שהביא לזה. חוסר מקום או חוסר מקום ראוי במעונות המפוקחים הובילו לזה. וכנראה הגיע הזמן לעשות סדר.
נדרשת היערכות שלמה וגם תקציבים ראויים לגיל הרך. נדרשת חשיבת עומק מהיכן יגיעו ומדוע יגיעו אנשי צוות חינוכי, טיפולי ראוי וכיצד ניתן יהיה להקטין משמעותית את מספר הילדים בכל קבוצה. משם הכל יכול רק להשתפר.
אם לשם יש משמעות, אם הבכירים (ככה קוראים להם) במשק כבר הבינו שיש חשיבות רבה לשם התפקיד אותו הם נושאים, אולי משם צריך להתחיל, מהשם. אולי הכול יסתדר, בעזרת השם.