מלחמת מגן וחץ
מלחמת מגן וחץ

משיב לביקורת: עמית סגל - זאת הסיבה שאני לא עונד את סיכת החטופים בישראל

הפרשן הפוליטי מסביר מדוע ענד את הסיכה המזוהה עם המאבק לשחרור החטופים דווקא בשידורי ה-CNN: "העולם, בניגוד אלינו, שכח מזמן. עבור רובו שבעה באוקטובר הוא עוד תאריך ו־133 זה רק מספר. הוא שצריך לראות סרטים צהובים כדי להיזכר"

חדשות כיפה חדשות כיפה 03/05/24 12:37 כה בניסן התשפד

משיב לביקורת: עמית סגל - זאת הסיבה שאני לא עונד את סיכת החטופים בישראל
עמית סגל, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

הפרשן הפוליטי עמית סגל התראיין לאחרונה לרשת CNN כשהוא עונד את הסיכה הצהובה המזוהה עם המאבק לשחרור החטופים. מבקר הטלוויזיה עינב שיף לא ממש אהב את הופעתו של סגל עם הסיכה הצהובה ברשת הזרה, בעוד שבטלוויזיה הישראלית הוא נמנע להופיע עימה. סגל השיב לשיף בטורו השבועי בידיעות אחרונות כתב: "ייתכן שאין סטייל, אבל יש מחשבה. אולי היא מוטעית, אבל זה הגיוני".

סגל: אף צופה ישראלי אינו צריך סרט צהוב כדי לזכור את החטופים. העולם שכח מזמן

סגל הסביר כי לסרט הצהוב, סמל המאבק להשבת החטופים, יש שתי מטרות, "האחת" כתב סגל "היא לא לתת לחטופים לשקוע בתהום הנשייה כמו רון ארד. אף צופה ישראלי או מנהיג מקומי אינו צריך סרט צהוב כדי לזכור את עדן, את נעמה, את ליבי, את רומי, את אליקים ואת יתר 128 החטופים. אין אחד מאיתנו שליבו גס, ששכח, שנרמל. הימצאותם בגיהנום, כל כך קרוב אלינו, היא מציאות כה מזוויעה שאינה נותנת מנוח". סגל הוסיף: "העולם, בניגוד אלינו, שכח מזמן. עבור רובו שבעה באוקטובר הוא עוד תאריך ו־133 זה רק מספר. הוא שצריך לראות סרטים צהובים כדי להיזכר".

סגל: חטיפה היא תיאטרון מסויט שמציג את ממשלתו של החטוף כשחקן העיקרי

מנגד כתב סגל כי המטרה השנייה של הסרט הצהוב היא ההנחה המובלעת שאת הלחץ יש להפעיל על ממשלת ישראל דרך אזרחיה, וזאת לדבריו מטרה אשר עומדת בשירות החוטפים. "חטיפה היא תיאטרון מסויט שבו הצופים - אנחנו - נאזקים אל הכיסא ומחויבים לצפות בהצגה שבה לכאורה השחקן העיקרי הוא לא החוטף האכזר אלא ממשלתו של החטוף" כתב. "בהדרגה, החוטף נסוג אל ירכתי הבמה ונעלם בצללים, כך ששריקות הבוז נותרות להנהגה המקומית, עד שזו נאלצת להתקפל ולשלם כל מחיר כדי לסיים את ההצגה".

ההצעה של סגל: שחיי כל דיפלומט קטארי בעולם יהפכו לגיהנום

הפרשן הפוליטי הציע דרך משלו להפעלת לחץ לשחרור החטופים: "אף שזה אינו ריאלי, אפשר לפחות היה לקוות: שההפגנות הבאות יהיו גם מול שגרירות ארצות הברית ובריטניה, ובעיקר שחיי כל דיפלומט קטארי בעולם יהפכו לגיהנום, שכל משאבי היצירתיות יופנו להפעלת לחץ על אימפריית הרשע בדוחא או על חסימת הסיוע לחמאס בכרם שלום או בקיסריה".